הבחירות הפנימיות בבית היהודי מתקרבות ובגלל תפקידי כעוזרו של ח"כ יעקב כ"ץ - שואלים אותי הרבה פעמים במי לבחור. כמובן שאני לא מנצל את התפקיד כדי לתמוך במועמד מסויים אלא רק מבקש מאנשים שיצביעו במי שיוביל איחוד, כמו מי שחתם על הסכם עם האיחוד הלאומי במידה וייבחר ולא מי שהתבטא פעמים רבות על איחוד אבל בפועל לא עשה כלום.
עם זאת, כמי שמרכז פעילות בגרעין תורני (בקדימה - צורן, אתם מוזמנים להצטרף) אני מעלה את ההיבט של המוסדות. חוץ מהאיחוד, נושא חשוב לא פחות בבחירות אלו הוא התמיכה במוסדות חינוך ובגרעינים תורניים. האסכולה הישנה במפד"ל (ובש"ס ואגודת ישראל) דאגה שהתקציב למוסדות החינוך לא יהיה בבסיס התקציב אלא יועבר על ידי עסקנות פוליטית . עסקני הציבור דאגו בכל שנה להעביר למוסדות סכומים מרזרבות בתקציב או הסכמים קאוליציוניים. כך העסקנים נראו כמי שתומכים במוסדות והמוסדות מצידם, היו מחוייבים להם. זו הסיבה שמוסדות חינוך ממהרים לתמוך במועמד זה או אחר שכן הם יודעים שאם לא יתמכו בו, לא יקבלו כסף... האבסורד הוא שבפועל, מי שנפגע אלו המוסדות עצמם. התקציב שלהם לא היה מובטח ובכל חודש עלתה השאלה האם יגיע הכסף או לא.
האסכולה החדשה (ובמילים אחרות, הח"כים החדשים יחסית במערכת) הבינה שיש כאן מצב מעוות ולא ייתכן שתקצוב מוסדות חינוך לא יהיה בבסיס התקציב. בפגישה בה השתתפתי עם מנהלי מוסדות שמעתי ממנהלים שהם מעדיפים לקבל פחות תקציב, אבל שזה יהיה מעוגן וכך הם ידעו שבכל חודש נכנס סכום מסויים לחשבון. בהקשר זה ראוי לציין שבמגעים עם ראש הממשלה בתחילת הקדנציה, כצל'ה דרש ועמד על כך שתקצוב מוסדות החינוך ייכנס לבסיס התקציב. נציגי שאר המפלגות הדתיות לא יכלו להישאר אדישים וכך הם הצטרפו לדרישתו (אם כי בשפה רפה, שהרי זה פגע ביתרונם כלפי מוסדות החינוך). כך קרה שלמרות שהאיחוד הלאומי לא נכנס לממשלה, דרישה זו התקבלה.
אז אם שואלים איזה מועמד יהיה יותר טוב למוסדות החינוך, התשובה היא כנראה מועמד חדש, מועמד שלא אוחז את המוסדות בעקביהם ולא מתהדר בכך שהוא דואג לתקציב כאשר בעצם, הוא גם מסנדל את הדרך הראויה בה התקציב אמור לעבור. כמובן שלא בדקתי מהי עמדתו של כל מועמד, את זה אני משאיר לכם.
מה שאני כן אביא זה חוות דעת על שני מועמדים. שני אנשים יקרים שעשו הרבה למען הציבור ואני אישית מוקיר את פועלם. (ולא, לא אצביע להם מהסיבה הפשוטה שהתפקדתי למפלגה אחרת).
הראשון הוא ניסן סלומיאנסקי. לכל מי שמכיר, ניסן הוא אדם חביב מאוד שאפשר לדבר איתו בלי להרגיש תחושת התנשאות. אם קשה לדבר איתו זה בגלל שהוא עסוק, אם במכון לנדר (ניסן הוא נשיא המכון) או בעזרה לגרעינים תורניים ומוסדות חינוך אחרים. בקיצור, ניסן נחשב פרלמנטר מצויין ואדם שעוזר לציבור הדתי לאומי. חוץ מזה, אומרים שהוא תלמיד חכם ואכן, ממספר הפעמים ששמעתי אותו בענייני הלכה, ניכר שזה כך. אגב, בהקשר של האחדות, ניסן לא רק מדבר על אחדות בין המפלגות הדתיות אלא גם חתם על הסכם מעשי במידה וייבחר. איני יודע לאיזו אסכולה ניסן שייך, אז אאלץ לתת לכם לברר זאת.
האדם השני הוא הרב נסימי, ראש רשת שעלי תורה. לרב נסימי התוודעתי כבר לפני יותר מעשר שנים כשהם גייסו כסף לבתים חמים. אז למי שלא מכיר, שעלי תורה מתעסקים גם בנושאים חינוכיים כמו ישיבות וגרעינים תורניים וגם בנושאים חברתיים כמו הפעלת בתים חמים. נושאים אלו חשובים מאוד הן לציבור הדתי לאומי והן במערכת בחירות שתתמקד הרבה בנושאים חברתיים. הרב נסימי הוא בהחלט איש שמאחוריו עשייה רבה ואני מניח שכמי שבא מהשטח, הוא גם מכיר את הצרכים שיש. נקודת חיסרון הוא שאין לו ניסיון פרלמנטרי אז כל אחד צריך להעריך לבד איך הוא יכהן כח"כ.
ועכשיו לפני שיתנפלו עלי מתמודדים אחרים, אבהיר שלא כתבתי את הנ"ל במטרה להמליץ על מועמד זה או אחר, אלא כהעברת רשמים אישיים משני אנשים. אני מאמין באינטלגנציה של כל אחד ואחד להחליט בשביל עצמו ומי שאין לו את הידע, אז שילך וישאל איזה עוזר פרלמנטרי לדעתו...
