השיח הציבורי, הפוליטיקה, שאלת השוויון בנטל, התמודדות לרב הראשי (עם הדיון האינסופי בעולם קטן) מחדדים את שאלת זהותה של הציונות הדתית. מה זה אומר להיות דתי לאומי? מה השוני לעומת החרדים או החילונים? האם זה רק השירות הצבאי, היחס למדינה, לימוד התורה או שיש דברים מעבר.
זכיתי ואת כיתות ט' י' למדתי בישיבה חרדית טובה. אני כותב זכיתי כי באמת אפשר לקבל המון מצורת לימוד שונה וממפגש עם תרבות אחרת ממה שאני חי בה היום. אחרי שנתיים אלו, עברתי לישיבה דתית לאומית (למי ששואל, ישל"צ). מעבר הישיבות העלה במלוא עוזו את שאלת הזהות ובעיקר - מה ההבדל. כולנו מאמינים באותו בורא, באותה תורה, הגמרא שלמדנו היא אותה גמרא, אז מה יוצר את ההבדל שכלפי חוץ נראה גדול מאוד.
מדיונים עם חברים עלו כמה רעיונות, המוביל בהם היה גלותיות. ההסבר מאחורי ססמא זו היה שהעולם החרדי מנסה לשמור בכל כוחו על הקיים בעוד בעולם הדתי לאומי מנסה להצעיד את התורה לחיים העתידיים, למרות כל הקשים שבדרך. עם כל האמת שאולי יש בהסבר זה, הוא לא מספק. יחס לגלות וגאולה הוא עצמו חלק מההבדל ולכן לא יכול להיות ההסבר להבדל.
במעבר בין הישיבות, שמתי לב לתוכן לימוד שהשתנה. בעוד שבכל ישיבה דתית לאומית לומדים אמונה, הרי שמקצוע זה כמעט נעדר בישיבות החרדיות. יש הרבה מאוד לימודי גמרא, הלכה, מוסר אבל אין לימודי אמונה. איני יודע מה קורה עם אברכים מבוגרים, אבל תלמידים צעירים יחסית כמעט לא נוגעים בספרי הראשונים והאחרונים כמו כוזרי, דרשות הר"ן, מהר"ל ועוד. זכור לי שבדיון עם בחור ישיבה חרדי הוא טען שבכל מקרה איננו יכולים להוכיח את האמונה עד הסוף, אז עדיף להישאר עם האמונה התמימה.
כל מי שלמד ספרי אמונה יודע שרוב ספרי האמונה וההשקפה לא באים דווקא לבסס את האמונה בבורא אחד. ניקח כדוגמא את הכוזרי, יש בו חלק גדול שמתמודד עם השאלה במי מאמינים, אבל חלק הארי של הספר עוסק בשאלות אחרות, כמו משמעות תפילה, דרכי הנהגת החסיד, נבואה או שמות הקב"ה. בספרי המהר"ל זה ברור עוד יותר. המהר"ל לא בא להוכיח את מציאות הבורא, אלא לאור האמונה שכבר קיימת הוא מקשר את התורה לחיים.
ניתן לומר שעיקר לימוד האמונה אינו להוכיח בדרך שכלית את מציאות הבורא, אלא לחבר מציאות זו לכל המימדים של החיים, ליצור הבנה עמוקה יותר לפשר היותינו אנשים מאמינים.
וזה לדעתי השורש להבדל בין הציבור הדתית לאומי לשאר הציבורים - לימודי האמונה. לימוד האמונה מתחיל כלימוד מופשט, אבל גורם בסופו של דבר לרצון לבטא את מציאות הקודש בכל המישורים של העולם הזה.
לפוסט הזה יש גם פסים מעשיים.
חברים מישיבת מרכז הרב יזמו מהלך של לימוד אמונה יומי. לימוד זה מיועד לכלל האוכלוסיה - גברים נשים, נוער ומבוגרים. הלימוד נעשה באמצעות חוברות שהם מדפיסים במיוחד עם חלוקה ללימוד יומי. הלימוד הוא מספרי האמונה הבסיסיים (כמו כוזרי, רמב"ם, רב קוק) עם הסבר קליל לכל קטע לימוד. המטרה היא להקדיש כמה דקות ביום ללימוד ולהקיף בסופו של דבר ספרי בסיס רבים.
כששמעתי על היוזמה החשובה הזו החלטתי שאני חייב לעזור להפיץ אותה.
ניתן להרשם למייל יומי באתר ישיבה -https://www.yeshiva.org.il/
לרכוש את כל ספר הכוזרי באתר בא בטוב - http://www.babetov.co.il/deal.
דוגמה מתוך החוברת על כוזרי א' ניתן לראות כאן ודוגמה מתוך החוברת על התשובה (אורות התשובה והלכות תשובה) כאן
כמו כן, הם מחפשים רכזים שימכרו את החוברות (תמורת אחוזים) בישיבות, אולפנות, בתי כנסת ועוד. מי שרוצה להיות חלק ממהלך חשוב זה, מוזמן לפנות למייל emunadaf@gmail.com
ניתן לפנות אליהם גם לצורך רכישה מרוכזת.
זכיתי ואת כיתות ט' י' למדתי בישיבה חרדית טובה. אני כותב זכיתי כי באמת אפשר לקבל המון מצורת לימוד שונה וממפגש עם תרבות אחרת ממה שאני חי בה היום. אחרי שנתיים אלו, עברתי לישיבה דתית לאומית (למי ששואל, ישל"צ). מעבר הישיבות העלה במלוא עוזו את שאלת הזהות ובעיקר - מה ההבדל. כולנו מאמינים באותו בורא, באותה תורה, הגמרא שלמדנו היא אותה גמרא, אז מה יוצר את ההבדל שכלפי חוץ נראה גדול מאוד.
מדיונים עם חברים עלו כמה רעיונות, המוביל בהם היה גלותיות. ההסבר מאחורי ססמא זו היה שהעולם החרדי מנסה לשמור בכל כוחו על הקיים בעוד בעולם הדתי לאומי מנסה להצעיד את התורה לחיים העתידיים, למרות כל הקשים שבדרך. עם כל האמת שאולי יש בהסבר זה, הוא לא מספק. יחס לגלות וגאולה הוא עצמו חלק מההבדל ולכן לא יכול להיות ההסבר להבדל.
במעבר בין הישיבות, שמתי לב לתוכן לימוד שהשתנה. בעוד שבכל ישיבה דתית לאומית לומדים אמונה, הרי שמקצוע זה כמעט נעדר בישיבות החרדיות. יש הרבה מאוד לימודי גמרא, הלכה, מוסר אבל אין לימודי אמונה. איני יודע מה קורה עם אברכים מבוגרים, אבל תלמידים צעירים יחסית כמעט לא נוגעים בספרי הראשונים והאחרונים כמו כוזרי, דרשות הר"ן, מהר"ל ועוד. זכור לי שבדיון עם בחור ישיבה חרדי הוא טען שבכל מקרה איננו יכולים להוכיח את האמונה עד הסוף, אז עדיף להישאר עם האמונה התמימה.
כל מי שלמד ספרי אמונה יודע שרוב ספרי האמונה וההשקפה לא באים דווקא לבסס את האמונה בבורא אחד. ניקח כדוגמא את הכוזרי, יש בו חלק גדול שמתמודד עם השאלה במי מאמינים, אבל חלק הארי של הספר עוסק בשאלות אחרות, כמו משמעות תפילה, דרכי הנהגת החסיד, נבואה או שמות הקב"ה. בספרי המהר"ל זה ברור עוד יותר. המהר"ל לא בא להוכיח את מציאות הבורא, אלא לאור האמונה שכבר קיימת הוא מקשר את התורה לחיים.
ניתן לומר שעיקר לימוד האמונה אינו להוכיח בדרך שכלית את מציאות הבורא, אלא לחבר מציאות זו לכל המימדים של החיים, ליצור הבנה עמוקה יותר לפשר היותינו אנשים מאמינים.
וזה לדעתי השורש להבדל בין הציבור הדתית לאומי לשאר הציבורים - לימודי האמונה. לימוד האמונה מתחיל כלימוד מופשט, אבל גורם בסופו של דבר לרצון לבטא את מציאות הקודש בכל המישורים של העולם הזה.
לפוסט הזה יש גם פסים מעשיים.
חברים מישיבת מרכז הרב יזמו מהלך של לימוד אמונה יומי. לימוד זה מיועד לכלל האוכלוסיה - גברים נשים, נוער ומבוגרים. הלימוד נעשה באמצעות חוברות שהם מדפיסים במיוחד עם חלוקה ללימוד יומי. הלימוד הוא מספרי האמונה הבסיסיים (כמו כוזרי, רמב"ם, רב קוק) עם הסבר קליל לכל קטע לימוד. המטרה היא להקדיש כמה דקות ביום ללימוד ולהקיף בסופו של דבר ספרי בסיס רבים.
כששמעתי על היוזמה החשובה הזו החלטתי שאני חייב לעזור להפיץ אותה.
ניתן להרשם למייל יומי באתר ישיבה -https://www.yeshiva.org.il/
לרכוש את כל ספר הכוזרי באתר בא בטוב - http://www.babetov.co.il/deal.
דוגמה מתוך החוברת על כוזרי א' ניתן לראות כאן ודוגמה מתוך החוברת על התשובה (אורות התשובה והלכות תשובה) כאן
כמו כן, הם מחפשים רכזים שימכרו את החוברות (תמורת אחוזים) בישיבות, אולפנות, בתי כנסת ועוד. מי שרוצה להיות חלק ממהלך חשוב זה, מוזמן לפנות למייל emunadaf@gmail.com
ניתן לפנות אליהם גם לצורך רכישה מרוכזת.
