יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

כשמיקי איתן הטיל ביצה

מאמר זה נכתב בשביל תנועת רעננים (במשפט אחד - תנועה שרוצה להכניס רוח רעננה בציבור הדתי). אפשר לקרוא מאמר זה ומאמרים של אחרים טובים ממני באתר התנועה : http://www.raananim.org.il


מקדמא דנא התחבטו הפילוסופים בשאלה כבדת המשקל מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. אם תאמר שהתרנגולת קדמה שכן מי הטיל את הביצה, א"כ מהיכן בקעה התרנגולת ואם תומר שהביצה קדמה וממנה בקעה התרנגולת, אז מי הטיל את הביצה?
למרות אלפי שנים של התחבטות בשאלה עתיקה זו, לא נמצא לה מענה וגם היום מנסים בעלי הלולים המנוסים ביותר להתחקות אחר הגורם הראשון לענף מסחר זה.
השר מיכאל איתן (שר לעניין מונפץ שתופס שתי לשכות בכנסת) הציב את עצמו עד לא מזמן במיקום ימני מאוד יחסית לראשי מפלגתו. אלא שבזמן האחרון דעותיו התחילו לזלוג למרכז ולכיוון קדימה, כך למשל ההתבטאות האחרונה שלו בעניין ההקפאה "עם תום מועד ההקפאה על ראש הממשלה... לגבש מדיניות התיישבותית מצומצמת". (ערוץ 7). דברים אלו והתנהגות פוליטיקאים רבים אחרים מעלה את השאלה איך קורה שאדם שבמשך שנים החזיק בדעה מסוימת משנה תוך זמן קצר את דעתו. האם אנשים אלו פועלים בניגוד למצפונם? האם דעתם השתנתה או שמא מעולם לא הייתה להם דעה ברורה?
הפסיכולוגיה והסוציולוגיה עוסקים הרבה בקשר שבין עמדות והתנהגות. המחשבה הראשונים היא שעמדות מולידות התנהגות, לכל ביצה יש תרנגולת יחודית. המחקר לעומת זאת מראה שהמציאות מורכבת יותר ובמילים אחרות מי בכלל הטיל את הביצה הזו?
מחקרים רבים לא מצאו קשר בין עמדה כללית והתנהגות שאמורה לבוא בעקבותיה. כך למשל מחקר שנערך בארצות הברית על יחס לבני מיעוטים לא תמיד מצאו קשר בין עמדה שלילית והתנהגות שלילית. רבים מאיתנו נפגשו עם דוגמאות קטנות מחיי היומיום ודוגמא מפורסמת היא של רופא המתנגד לעישון אבל מעשן בעצמו.
תיאוריות חברתיות המדגישות את חשיבות הקונפורמיות עשויות להסביר במקצת את התופעה בכך שבגלל ייחוס חשיבות גדולה לקבוצה, הפרט מוותר על התנהגותו. בגלל סיבות קמאיות, ביטחון או טובות אחרות שמקבלים מהחברה אנו נוטים לשנות את התנהגותנו כדי להתקבל בחברה ולזכות בהטבות גם תמורות ויתור על חלק מעצמיותנו.
לפי הסבר זה, העובדה שמישהו תרנגול לא מעידה על סוג הביצה שהוא יטיל, החברים בלול אחראים לזה. תיאוריה אחרת טוענת שכלל לא ברור מי קדם.
תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי של פסטינגר שאדם שואף לעקביות בין עמדותיו והתנהגותו. כאשר מסיבה שונה אין עקביות, האדם עשוי בין השאר לשנות את עמדתו. במילים אחרות, עמדות לא תמיד גורמות להתנהגות כמו שנוטים לחשוב אלא לעיתים ההתנהגות היא זו שמכתיבה את הרעיון.
ובחזרה לפוליטיקאים. כל אזרח ישראלי הניזון מהתקשורת שומע על דילים שנחתמו בין מקבלי ההחלטות וכתוצאה מכך התשתנו גם עמדות בסיסיות. כך למשל החזיקו חלק מחברי ש"ס או אגודה בדעות שמאל בכדי לקבל כסף לישיבות. מי שמצוי יותר בכנסת יודע שהדילים הם לפעמים על טובות פרטיות יותר, כמו מינוי ליושב ראש וועדה או לשר.
התנהלותו של השר מיכאל איתן אם כן אינה מפתיעה במיוחד, גם לא ניתן לומר מה קדם למה. דבר אחד ניתן ללמוד ממנה וזה שאם אנו רוצים למנוע הישנות מקרים אלו בעתיד, יש לזהות מראש את אותם פוליטיקאים שעמדותיהם איתנות כשל בעלי הכנף ולהבטיח להם ביצי זהב אם הם יחזיקו בדעות הנכונות.

יום ראשון, 12 בספטמבר 2010

כשפרויד מדבר על דינמיקה


לאחר מספר פוסטים על פרויד ולכבוד סיום הדיון בפסיכולוג היהודי ומעבר חד לגישה שונה בתכלית, הגיע הזמן למשהו חיובי מגישתו של האיש (ואז תדאגו, הפוסט מסתיים בבדיחה עליו).
האישיות, על רגל אחת של פרויד היא תוצאה של קונפליקט בין דחפים פרימטיביים לבין צווי חברה ומוסר נוקשה. כדי להתמודד עם הקונפליקט, משתמש האדם במנגנוני הגנה. פרויד ותלמידיו מנו מעל עשר מנגנונים ביניהם הדחקה, הכחשה, הזדהות (הזדהות עם התוקפן), השלכה ועוד. למרות שהתיאוריה של פרויד ופרוט המנגנונים הרבים בתחום האישיות העלו ביקורת רבה, הרי שבתחום הבינאישי יש להם שימוש נרחב. המנגנונים אולי לא נחשבים כמתארים בצורה טובה את הדינמיקה שבתוך האדם, אך הם נחשבים ככלי טוב לתאר את הדינמיקה של האדם עם הסובב. דוגמא טובה לכך הזדמנה לי בשבוע האחרון.
האיום האירני מוכר לנו מהעולם המדיני פוליטי. מסתבר שכמה בעלי חוש הומור ומוזיקה מאתר לאטמה החליטו לעשות על זה שיר. ילדה כבת תשע ואחיה הגדול ממנה בכמה שנים שזה עתה צפו בסרטון ניהלו שיחה שנראתה כך:
ילדה: אני ממש מפחדת, אני לא רוצה לראות יותר את הסרט הזה.
ילד: אל תדאגי, הערבים האלה טמבלים, אין להם מישהו שיודע להפעיל את הטיל.
לשני ילדים אלה היה קונפליקט עם משהו חיצוני - האיום האירני. האיום החיצוני יותר חרדה עזה ודרוש מנגנון כדי להתמודד איתו. הילדה בחרה בדרך של הדחקת האיום על ידי אי צפייה שוב באותו סרטון ואילו הילד בחר במנגנון הכחשה של האיום. מבוגר מהרחוב הישראלי עשוי גם להשתמש באותם מנגנונים בצורה מתוחכמת יותר - הדחקת האיום על ידי מחשבה על נושא אחר או הכחשה על ידי מחשבה שיעבור זמן רב עד שתהיה להם פצצה או שהם לא יעזו להשתמש בה כי...
זוהי דוגמא של דינמיקה של אדם עם סביבה רחבה. ניתן להביא דוגמאות רבות לשימוש במנגנוני הגנה גם בדינמיקה בין שני אנשים. אדם אחד עשוי להדחיק משמעויות מדבריו של בן שיחו בעוד אחר עשוי להזדהות לגמרי עם דברי חברו. אין סוף לדוגמאות שניתן להביא, אבל הבדיחה כבר קורצת (שמעתי ברדיו, לא נושא באחריות לתוכן):
משה רבנו תלה את אישיותו של האדם במוח, יש"ו בלב ופרויד מתחת לחגורה...