לאחר מספר פוסטים על פרויד ולכבוד סיום הדיון בפסיכולוג היהודי ומעבר חד לגישה שונה בתכלית, הגיע הזמן למשהו חיובי מגישתו של האיש (ואז תדאגו, הפוסט מסתיים בבדיחה עליו).
האישיות, על רגל אחת של פרויד היא תוצאה של קונפליקט בין דחפים פרימטיביים לבין צווי חברה ומוסר נוקשה. כדי להתמודד עם הקונפליקט, משתמש האדם במנגנוני הגנה. פרויד ותלמידיו מנו מעל עשר מנגנונים ביניהם הדחקה, הכחשה, הזדהות (הזדהות עם התוקפן), השלכה ועוד. למרות שהתיאוריה של פרויד ופרוט המנגנונים הרבים בתחום האישיות העלו ביקורת רבה, הרי שבתחום הבינאישי יש להם שימוש נרחב. המנגנונים אולי לא נחשבים כמתארים בצורה טובה את הדינמיקה שבתוך האדם, אך הם נחשבים ככלי טוב לתאר את הדינמיקה של האדם עם הסובב. דוגמא טובה לכך הזדמנה לי בשבוע האחרון.
האיום האירני מוכר לנו מהעולם המדיני פוליטי. מסתבר שכמה בעלי חוש הומור ומוזיקה מאתר לאטמה החליטו לעשות על זה שיר. ילדה כבת תשע ואחיה הגדול ממנה בכמה שנים שזה עתה צפו בסרטון ניהלו שיחה שנראתה כך:
ילדה: אני ממש מפחדת, אני לא רוצה לראות יותר את הסרט הזה.
ילד: אל תדאגי, הערבים האלה טמבלים, אין להם מישהו שיודע להפעיל את הטיל.
לשני ילדים אלה היה קונפליקט עם משהו חיצוני - האיום האירני. האיום החיצוני יותר חרדה עזה ודרוש מנגנון כדי להתמודד איתו. הילדה בחרה בדרך של הדחקת האיום על ידי אי צפייה שוב באותו סרטון ואילו הילד בחר במנגנון הכחשה של האיום. מבוגר מהרחוב הישראלי עשוי גם להשתמש באותם מנגנונים בצורה מתוחכמת יותר - הדחקת האיום על ידי מחשבה על נושא אחר או הכחשה על ידי מחשבה שיעבור זמן רב עד שתהיה להם פצצה או שהם לא יעזו להשתמש בה כי...
זוהי דוגמא של דינמיקה של אדם עם סביבה רחבה. ניתן להביא דוגמאות רבות לשימוש במנגנוני הגנה גם בדינמיקה בין שני אנשים. אדם אחד עשוי להדחיק משמעויות מדבריו של בן שיחו בעוד אחר עשוי להזדהות לגמרי עם דברי חברו. אין סוף לדוגמאות שניתן להביא, אבל הבדיחה כבר קורצת (שמעתי ברדיו, לא נושא באחריות לתוכן):
משה רבנו תלה את אישיותו של האדם במוח, יש"ו בלב ופרויד מתחת לחגורה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה