מייק האקבי בכנסת

מייק האקבי, מהמפלגה הרפובליקנית הגיע לביקור בכנסת. האקבי היה בעבר מושל המדינה ארקנסו בארצות הברית, התמודד לראשות המפלגה הרפובליקנית בבחירות האחרונות ומתכוון להתמודד שוב לנשיאות בבחירות הקרובות.

במפגש עם חברי הכנסת דיבר האקבי על האיום האיראני, מפעל ההתנחלויות והקשר בין ארצות הברית וישראל.

מספרים רבותי, מספרים

ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) אסף ממשרד הפנים את נתוני האוכלוסייה היהודית ביו"ש. המספרים קובצו לפי יישובים שנמצאים בקונצנזוס של גושי ההתיישבות ומספרי התושבים ביישובים של הגושים הקטנים.

למה אני מספר לכם את זה? מהסיבה הפשוטה שכשרואים מספרים, זה נראה אחרת. או כפי שאמר מי שביצע את הגירוש מגוש קטיף - דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

כחלק נכבד מאזרחי המדינה, אני חשבתי לתומי שהיישובים שמחוץ לגושים המוכרים מונים כמה עשרות אלפי אנשים, 20 או 30 אלף איש, לא יותר. מתוך הנחה כזו, אפשר אולי להבין את ציפי לבני וחבריה שמוכנים להעביר את אותם אזרחים למקום אחר תמורת שלום כולל.

לפני שאגלה את המספרים האמיתיים, הנה כמה נתונים שאולי לא ידעתם:

ההתנתקום ופינוי עשרת אלפי איש מגוש קטיף וצפון השומרון עלתה למדינה כ 11 מליארד ש"ח (11,000,000,000 ש"ח!)

חלק גדול ממגורשי גוש קטיף עדיין חסרי בית קבע.

חלק גדול מאותם מגורשים עדיין בסטטוס של מבקשי עבודה, מה שאומר שהמדינה משלמת להם הבטחת הכנסה (עוד עלויות).

הסכום הנ"ל לא כולל עלויות עקיפות יותר כמו עלויות כתוצרה מגירושין, טיפולים פסיכולוגיים וכדומה.

דיור: לא צריך להיות צרכן תקשורת גדול כדי להבין שמחירי הדיור עולים כי אין דירות. כמה נתונים שכדאי לדעת בנושא הדיור:

כל שנה צריך כ 40 אלף דירות חדשות. בפועל נבנים כ 30 אלף (נתונים מאיגוד הקבלנים). שאר עשרת האלפים מסתדרים ע"י פיצולי דירות, הוספה פרטית של יחידות דיור ומגורים במחסנים שהוסבו לדירות (בירושלים יש כמות עצומה של מחסנים כאלה).

לפני כמה שנים מספר הדירות הריקות (שמיועדות למכירה או להשכרה כולל כאלה שבשלבי סיום בנייה) התקרב ל 20 אלף. היום יש כ 8,000 (נתוני הלמ"ס). נתון זה מהווה קריטריון למחסור בדירות.

בעבר לקח כ 18 חודשים כדי לבנות דירה. היום אנו מתקרבים ל 32 חודשים בממוצע.

ואחרי הנתונים האלה, הנה המספרים:

בכל יש"ע רשומים 327,712 מתיישבים יהודים (לא כולל השכונות בירושלים כמו גילה, הר חומה והר הזיתים).

ביישובים שלא בגושים מוכרים מתגוררים כשליש - 123,767 מתיישבים.

ועכשיו בואו נחבר את הנתונים ונחשוב על הריאליות והמחיר הכלכלי של הסכם שלום שיכלול גירוש מתיישבים. כמה שאלות טכניות למחשבה (בלי קשר לשאלת ערכיות):

א. ההתנתקות עלתה בממוצע כ מליון מאה אלף לאדם שפונה. כמה זה כפול 123,767?

ב. כמה דירות צריך כדי לאכלס 123,767?

ג. מה תהיה השפעת גירוש כזה על מחירי הדיור?

ד. כמה מובטלים זה יוסיף למדינה?

ה. ושאלה לסיכום - כמה מיסים ישירים או עקיפים נצטרך לשלם בשביל זה?

הנתונים המלאים נמצאים באתר של כצל'ה

יש! בחרנו וועד

היום התקיים בכנסת בחירות לוועד העוזרים הפרלמנטרים.


כמו רוב חברי העוזרים (130 מתוך כמאה שמונים), גם אני הלכתי לממש את זכותי הדמוקרטית והצבעתי למי שייצג אותי בתקופה הקרובה כוועד עובדים, אלא שהפעם לא מדובר בעובדים במלעיל עם פיתה, חומוס ושפם, אלא וועד בכנסת. כן, אני יודע, יש כאן איזה משהו לוגי מעניין - ועד עובדים בקרב עובדים שמעמדם לוט בערפל, אבל הצבענו וזהו. יש וועד.

כמובן שלא אפרסם כאן למי הצבעתי, במקום זה אראה תמונות. התמונה הראשונה היא של וועדת הבחירות והקלפי. השנייה היא תמונת זיכרון עם מי שניחשתי שאכן יהיה ראש הוועד, ואכן צדקתי בגדול. אז תכירו את רוני צוברי, עוזרו של יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין וכעת גם יו"ר וועד העוזרים.

אחרי כל החגיגה, מעניין אם יהיה הבדל גדול באופי ההתנהגות של הבוסים - ח"כים ועוזריהם שבוועד.

איינשטיין ואלוקים

משחר ימי הפילוסופיה (כלומר, ממתי שאריסטו עוד היה צעיר וטיפש), התלבטו הפילוסופים בשאלות סביב אלוקים והזמן. למשל, אם אלוקים יודע מה שיהיה, איך זה משאיר אפשרות לבחירה? או "אם הידיעה של אלוקים משתנה לפי מה שקורה, ואנחנו מגדירים את אלוקים כשכל פשוט (תשאלו את אריסטו מה הכוונה), אז האלוקים בעצמו משתנה כל הזמן, אבל זה לא יתכן כי אין שינוי באלוקים".
אפשר לדמיין את הפילוסופים שוכבים להם באמבטיה, חושבים עד שעולים על איזה רעיון לפיו יתכן בחירה למרות ידיעת האל, או שהנתונים הפילוסופים העמוקים מחייבים שהעולם קדמון, שלאלוקים (שהפילוסופים מניחים את קיומו) אין יכולת חשיבה, רצון או עשייה. ברגע שהרעיון מנצנץ במוחם הם כמובן קופצים מהאבטיה בחדווה, צועקים הוריקה ברחובות העיר ומובאים אל המלך (שלפעמים נחשב לאל) כדי שיוכלו להסביר לו מדוע צעדו ערומים ברחוב ושבעצם המלך לא אמור לדעת מזה, כי אם הוא יידע, נמצא שיש שינוי ברצונו ולא ייתכן שינוי במלך - אל.
כל זה קרה עד שבא איינשטיין.
במשפט מזהיר שחלקו פיזיקאלי ורובו פילוסופי, איינשטיין מאחד את מימד הזמן עם שלושת מימדי החומר. תורת היחסות טוענת בין השאר שהזמן לא פועל על כל הגופים בשווה. יוצא לפי זה שהמושג המופשט של זמן קשור בקשר הדוק למימדים גשמיים כמו מיקום, גודל ומשקל.
חקר האטום לא מעסיק את רובנו, שום דבר בחיים שלנו לא ישתנה אם חלקיק פלוני טס במהירות של 10 מאכך, המסה שלו עלתה פי שבע והזמן משפיע עליו בצורה איטית יותר. לעומת זאת, שאלות פילוסופיות כן מעסיקות אותנו, לפחות במקלחת. אז אם אי אפשר להגדיר את האלוקים בצורה ובמושגים של חומר, גם מושג הזמן לא חל עליו. השאלה איך אלוקים יודע מה שיהיה ואיך יש לי בחירה למרות מה שהוא יודע כלל לא נכונות, כי האלוקים לא נתפס כלל במושגים של זמן. כמו שאי אפשר לשאול אם מלפפון יותר ירוק או יותר ארוך, כך גם אין היגיון לוגי בכל שאלה שמערבת מציאות אלוקית ומציאות פיזית.
אז איינשטיין, עשית מהפך ברמה הפילוסופית והדתית, אני רק מקווה שלא חשבת על זה במקלחת.