אתם מכירים את כל האלה שיש להם איזו תובנה או שניים (ששמעו ממישהו אחר) ומיד חושבים שהם פסיכולוגים? ובכן, מסתבר שהקבוצה הגדולה הזו כוללת אותי, אלא שבמקרה זה ההתייחסות תהיה לדעות אמיתיות של תיארוטיקנים מוכרים וחלק מהדברים באו לאחר דיון עם המרצה באוניברסיטה (בפסיכולוגיה, אלא מה?).
בקיצור, מה שבאתי לומר במשפט פשוט הוא שאני פותח בסדרת פוסטים על פסיכולוגיה (עם הסבר פשטני מאוד על המושגים להמון הרחב).
למי שמכיר קצת את הזרמים באישיות, יש שלשה זרמים באישיות: הזרם הפסיכודינמי (פרויד), ההתנהגותי - קוגנטיבי והאסיסטנציאלי - הומני. אפתח בתיאוריה שאנשים אולי מודעים לה פחות אבל היא שולטת מאוד בחיינו.
רוג'רס ששמו מתנוסס בכותרת מייצג את הזרם ההומאני שרואה באדם יצור אנושי בעל מטרה ויכולת בחירה. לפי רוג'רס המניע האנושי הוא צורך בהגשמת פוטנציאל שטמון באדם עצמו או בחוויה האורגניזמית כלשונו. במהלך החיים ובגלל הצורך לקבל יחס חיובי מאחרים אנשים נוטים להגשים את עצמם לפי דימוי שלשיטתם יגרום ליחס חיובי מהסביבה. יוצא אם כן שיש פעמים רבות סתירה בין החוויה האורגניזמית לבין הדימוי הנוצר בהשפעת הסביבה. האדם הבריא הוא מי שמגשים את עצמו לפי מה שהוא באמת ולא לפי הסביבה.
גם אנשים שלא מכירים את רוג'רס, יודעים את רוח התקופה של "היה אתה בעצמך, תלך לפי התחושות האורגינליות שלך ולא לפי תכתיבים של אחרים". כך בשנות השישים היתה בארצות הברית תנועת המונים שדגלה בפתיחות מינית, זרמים של אומנות נוצרו על בסיס הביטוי האישי והיום יש המונים שמחפשים רוחניות כי מרגישים שזה מבטא את עצמם יותר מהכל.
כל זה נשמע ממש מצויין ותרבות של המונים התפתחה על בסיס רעיון זה. מבלי להיכנס למבחן התוצאה של הרעיון, אותי מטרידה שאלה אחת: איך אני יודע מהי החוויה האורגניזמית שלי?
מהרגע שבו נולדתי אני מושפע מהסביבה, מהחיוך של ההורים, מהמבט של הגננת בגן, מאחים, חברים לבית הספר ומהתרבות הרחבה כמו טלויזיה, עיתונים, קולנוע וספרים. במהלך ההתפתחות שלי, בודאי ספגתי רעיונות רבים מהסביבה והפנמתי אותם בצורה כל כך עמוקה עד שהם נהיו חלק ממני. יתכן שאפילו תכונות של מזג כמו כעס או רוגע באו בהשפעת הסביבה. בעידן של תקשורת המונים שעוטפת כל רגע בחיים השאלה גדולה פי כמה, כל רגע אני מופצץ במסרים וחלקם נקלטים גם בתת מודע, אז איך לעזאזל אני אמור להבחין בין האני האורגינאלי לבין דימוי שנוצר בהשפעת אחרים?
במחשבה שנייה, מי בכלל אמר שיש חוויה אורגניזמית, אולי כל מהותי היא תוצר של הסביבה?
לרוג'רס פתרונים, יתכן שבשעות אלה ממש הוא אכן מנסה להחליט האם הלהט של שנות השישים היה התפרצות של חוויה אורגניזמית או נחשול של הסביבה ששטף את כולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה