מי נהנה יותר בחיים, מי שמאמין שמטרת החיים היא ליהנות, או מי שמאמין שמטרת החיים היא לעבוד?
התשובה פשוטה ביותר, ברור שמי שמאמין שהחיים נועדו להנאה, שהרי הוא שואף ליהנות מכל רגע. אבל אז בא מרפי ימ"ש וסיבך לנו את החיים. מרפי כידוע המציא את החוק ש"כל דבר אשר יכול להשתבש, אכן ישתבש", ומיני אז, דברים אכן משתבשים.
גם העשיר ביותר סובל מתסכולים רבים, פקקים בכביש, פקיד מעצבן במס הכנסה, מזג אוויר חם ומחניק, יממה קצרה מידי, יחסים מאתגרים עם הורים / בני זוג / ילדים או סתם בלוגרים מעצבנים שממלאים את סדר יומו העמוס ממילא. פשוט העם סובלים גם מקשיי פרנסה, אוטובוס שמאחר ועוד היד נטויה (תפעילו את הדמיון לבד, מה את כולם צריך להאכיל בכפית?)
גם אדם שינסה לראות את חצי הכוס המלאה בלבד, ילבש משקפיים וורודות ויקבל בעליצות איחור של אוטובוס, לא תמיד יהיה מסופק. החיים, מה לעשות, מגיעים עם הגבלות, לא כל דבר אפשר לממש ולא כל דבר אפשר לקנות. חיים שכל תכליתם היא רדיפה אחרי ריגושים והנאות מביאים בהכרח הרבה מאוד תסכול. כל הנאה לא ממומשת, כל רגע של עצב או אפילו כל רגע בעבודה, בלימודים או בכל מטלה הכרחית אחרת יגרום לתסכול. מה שבעצם קורה זה שהצורך בהנאה גורם ללחץ למימוש ההנאה שגורם לפיצוץ באי מימוש. גישה כזו לחיים עשויה בסופו של דבר לגרום לדיכאון.
אם מטרת החיים היא להנות אבל בדרישות הסביבה יש לימודים, עבודה ונהיגה לפי החוק, הרי שהחיים הם בהחלט מעצבנים.
הפיתרון לתסביך זה הוא פרדוכסאלי. אל תנסה להנות מהחיים ודווקא אז תהנה או בלשון חז"ל "כל הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו". שינוי הגישה ויצירת מוקד חיים שעניינו מימוש עצמי, עיסוק, התעלות אישית או כל דבר אחר שהוא לא תלוי בחברה ולא מוכוון הנאה ישירה, תגיע תחושת שמחה פנימית, וגם רגעי הנאה לא מעטים. פרנקל קרא לזה התכוונות פרדוכסאלית, אתם מבחינתי יכולים להמציא שם אחר.
הרעיון מאוד פשוט, על ידי מציאת מטרה ומשמעות לחיים של האדם מתבטלת תחושת ההחמצה שתוארה ובמקומה מגיעה תחושת סיפוק עצמי. בצור הזו פותרים את הבעיה הבסיסית של חוסר הנאה פנימית, או בלשון ברורה יותר - סיפוק נפשי. כשסיפוק זה מושג, הצורך בהתרעננות, ריגושים והנאות פשוטות של החיים לא יוצר לחץ למימוש ואפשר ליהנות מאותם דברים בצורה מלאה.
כל זה נשמע טוב ויפה ולפי פרנקל, יש להבטחה גם כיסוי. יש רק בעיה אחת. חוק מרפי.
מציאת המשמעות לחיים היא לא כל כך פשוטה, הרבה דברים יכולים להשתבש שם בדרך וכזכור, כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש...
מישהו היה צריך להרוג את מרפי כשהוא היה קטן, או לפחות למצוא לו משמעות חיים אחרת במקום ניסוח המשפט האווילי שלו.
שלום ישראל,
השבמחקשאלה- לפי מה שאמרת ברגע שלאדם יש מטרה בחיים (כלשהי ולאו דווקא מטרת ההנאה) הוא לא יהנה כי הוא לחוץ להשגת מטרתו, הרי כל רגע בחיים בו תפוספס מטרתו יגרום לו לתסכול.. לא כך?
אלעד,
השבמחקאכן, רגעים מבוזבזים יכולים לגרום הרבה תסכול, לפעמים יש ימים שאני שואל את עצמי מה עשיתי בכלל היום.
מציאת מטרה לפי פרנקל מעניקה משמעות לעצם החיים ומאפשרת להתעלות מעל דברים קטנים. אני מניח שאדם שלוקח את השיטה בקנאות ינסה למצוא משמעות לכל רגע בחיים.
במישור נוסף, קביעת מטרה מאפשרת ליהנות מהדרך בלי תחושת הלחץ שמא הדרך תפוספס. כמובן שלפעמים ניסיון לקבוע מטרה בלי הצלחה, זה לא הדבר המלבב ביותר
How foolish it is to chase pleasure, as you say. For chasing pleasure means just that - chasing, that is, not necessarily achieving, just chasing. And as long as the chase goes on, and it CAN be a long chase, he derives NO pleasure
השבמחקNow suppose he achieves his aim. What pleasureful time didi he really achieve? And to answer this question, it would be wise to weigh the time chased over the time for pleasure derived.
Value Achieved = Duration of Pleasure divided by the Duration of Chase
One other thing, and there are many in favor of the guy who ENJOYS "working", and that is
his quotient
is most probably ALWAYS higher than the chaser of pleasure
Kol Tuv!
ז.א. מטרת החיים ליהנות היא טפשית למדי - אפילו רק מרעיון פשוט זה
השבמחק