בקרב המכורים לדיונים באינטרנט, מצוי חוק מעניין הנקרא חוק גודווין. פרוש החוק (מתוך ויקיפדיה):
ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).
שכלול של החוק, שהתקבל כמסורת בקבוצות דיון, בפורומים ובאתרים אחרים המאפשרים דיון מקוון, קובע כי בכל פעם שהקבלה כזו מתרחשת, הדיון מסתיים, וכל מי שמזכיר את הנאצים מפסיד אוטומטית בדיון שהתרחש...
ככל כלל, גם לשכלולו של חוק זה יש מתנגדים וטיעוני נגד רבים. לפעמים כשרוצים להדגיש פרט מסויים, מקבילים אותו לכלל ידוע ומפורסם. כך למשל כשרוצים להדגיש את השפעתו הגדולה של מנהיג או קבוצה, אפשר לעשות זאת בצורה יפה על ידי הקבלה לנאצים (ע"ע הסרט "הנחשול"). עם זאת, במקרים רבים אכן נעשה שימוש חופשי במאפייני השואה תוך ניצול הרגשות החזקים להשפעה על דעות.
ברור אם כן שיש צורך בהגבלה ובשימוש מושכל בהקבלה לנאצים.
כדי לשמור על רמת דיונים סבירה במציאות הישראלית, יש צורך להתאים חוק זה למושגים הפוליטיים המקומיים. בכל דיון שקשור למחלוקת בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים או אפילו אשכנזים וספרדיים, טון הדיבור עשוי להתחמם עד שמישהו יאמר "בסוף עוד תגיע לרצח פוליטי" או "ככה גם דברו לפני רצח רבין" או כל ביטוי אחר שיזכיר את הרצח הפוליטי המושרש עמוק כל כך בתודעה הישראלית. בהמשגה אפשר לומר "ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לרצח רבין מתקרבת לאחת".
השימוש ברצח רבין כטענה בתוך דיון מסיטה מיד את הנושא לנושא רגשי. כיוון שיש קונסנזוס נגד רצח פוליטי ונגד הסתה, הזכרת רצח רבין גם ברמז מותירה את הצד שכנגד חסר אפשרות מענה. הרי אם חלילה ימשיך בנסיונות שכנוע, הוא יציג עצמו כמסית. שימוש ציני ברגשות בתוך דיון מערער את כל יכולת השמעת הטיעונים הלוגיים ובמסווה של הגנה מהסתה גורם לסתימת פיות.
בנוסף, ניצול הארוע הכואב בתודע הישראלית לצורכי דיון לא מעלה מכבודו של רבין.
התאמת חוק גודווין למציאות הישראלית ולרצח רבין ז"ל הינה אך מתבקשת. היא כל כך פשוטה שלדעתי היא צריכה להיכנס לאותו שם של חוק גודווין. מצד שני, הכללת יתר תגרוםכמובן לבלבול ולכן אני מציע את השם הפשוט "חוק רבין". אז תזכרו, בפעם הבאה שמישהו עושה הקבלה של ביטוי והתנהגות לרצח רבין, הדיון הסתיים ומעלה הטענה הלא חוקית הפסיד שכן הוא הראה שאין לו משהו רציני לומר והוא בורח למגרש מכור מראש.
ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת).
שכלול של החוק, שהתקבל כמסורת בקבוצות דיון, בפורומים ובאתרים אחרים המאפשרים דיון מקוון, קובע כי בכל פעם שהקבלה כזו מתרחשת, הדיון מסתיים, וכל מי שמזכיר את הנאצים מפסיד אוטומטית בדיון שהתרחש...
ככל כלל, גם לשכלולו של חוק זה יש מתנגדים וטיעוני נגד רבים. לפעמים כשרוצים להדגיש פרט מסויים, מקבילים אותו לכלל ידוע ומפורסם. כך למשל כשרוצים להדגיש את השפעתו הגדולה של מנהיג או קבוצה, אפשר לעשות זאת בצורה יפה על ידי הקבלה לנאצים (ע"ע הסרט "הנחשול"). עם זאת, במקרים רבים אכן נעשה שימוש חופשי במאפייני השואה תוך ניצול הרגשות החזקים להשפעה על דעות.
ברור אם כן שיש צורך בהגבלה ובשימוש מושכל בהקבלה לנאצים.
כדי לשמור על רמת דיונים סבירה במציאות הישראלית, יש צורך להתאים חוק זה למושגים הפוליטיים המקומיים. בכל דיון שקשור למחלוקת בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים או אפילו אשכנזים וספרדיים, טון הדיבור עשוי להתחמם עד שמישהו יאמר "בסוף עוד תגיע לרצח פוליטי" או "ככה גם דברו לפני רצח רבין" או כל ביטוי אחר שיזכיר את הרצח הפוליטי המושרש עמוק כל כך בתודעה הישראלית. בהמשגה אפשר לומר "ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לרצח רבין מתקרבת לאחת".
השימוש ברצח רבין כטענה בתוך דיון מסיטה מיד את הנושא לנושא רגשי. כיוון שיש קונסנזוס נגד רצח פוליטי ונגד הסתה, הזכרת רצח רבין גם ברמז מותירה את הצד שכנגד חסר אפשרות מענה. הרי אם חלילה ימשיך בנסיונות שכנוע, הוא יציג עצמו כמסית. שימוש ציני ברגשות בתוך דיון מערער את כל יכולת השמעת הטיעונים הלוגיים ובמסווה של הגנה מהסתה גורם לסתימת פיות.
בנוסף, ניצול הארוע הכואב בתודע הישראלית לצורכי דיון לא מעלה מכבודו של רבין.
התאמת חוק גודווין למציאות הישראלית ולרצח רבין ז"ל הינה אך מתבקשת. היא כל כך פשוטה שלדעתי היא צריכה להיכנס לאותו שם של חוק גודווין. מצד שני, הכללת יתר תגרוםכמובן לבלבול ולכן אני מציע את השם הפשוט "חוק רבין". אז תזכרו, בפעם הבאה שמישהו עושה הקבלה של ביטוי והתנהגות לרצח רבין, הדיון הסתיים ומעלה הטענה הלא חוקית הפסיד שכן הוא הראה שאין לו משהו רציני לומר והוא בורח למגרש מכור מראש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה