יום שני, 21 בנובמבר 2011

26 לכליאתו של פולארד



Today, Jonathan Pollard marks 26 years of being in prison. Jonathan provided U.S. confidential information to the State of Israel, information that the United States undertook to share with Israel but did not.

Thirteen years ago, an agreement to release Pollard was made between Benjamin Netanyahu, Israeli prime minister and Bill Clinton, then president of the United States. The suitcases were already packed and then suddenly the White House announced the cancellation of the agreement.

In the past year, Israeli ministers, Knesset members and U.S. senators appealed to President Obama to release Pollard. Yet, those requests have didn't affect the white.

A few weeks ago Gilad Shalit, an Israeli soldier held in captive by Hamas was released. Hamas is a terrorist organization that normally does not respect agreements. Shalit was held captive for more than five years in severe conditions, but eventually returned home and is healthy and safe.

Jonathan Pollard, however, is still in prison. From what is known, Jonathan is held in harsh conditions, poor health and his punishment is not proportional to similar cases in the states.

Should we conclude that the United States is worse than Hamas, or should we blame only the government?

I believe the second explanation is true, but if so, the American people have a responsibility to protest and not remain indifferent.




היום מלאו 26 שנה לכליאתו של יונתן פולארד, אדם שמסר למדינת ישראל מידע סודי של ארצות הברית, מידע שארצות הברית התחייבה להעביר לישראל אבל לא עשתה כן.

לפני שלוש עשרה שנה נחתם הסכם בין בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ובין ביל קלינטון, אז נשיא ארצות הברית על שחרורו של פולארד. המזודות היו כבר ארוזות ואז הודיע הבית הלבן לפתע על ביטול ההסכם.

שרים, חברי כנסת ישראלים וסנאטורים אמריקאים פנו לנשיא אובאמה בבקשה לשחרר את פולארד. הבקשות הרבות לא נענו.

לפני מספר שבועות שוחרר החייל גלעד שליט, חייל שהוחזק בשבי החמאס, ארגון טרור שבדרך כלל לא מכבד הסכמים. שליט הוחזק בשבי למעלה מחמש שנים בתנאים חמורים מאוד, אבל בסופו של דבר הוחזר לביתו והוא בריא ושלם.

יונתן פולארד לעומת זאת, עדיין בכלא. ממה שידוע, הוא מוחזק בתנאים קשים, מצבו הבריאותי גרוע ועונשו חמור מאוד ביחד לענישה המקובלת בארצות הברית במקרים דומים.

האם עלינו להסיק שארצות הברית גרועה מהחמאס, או שמא יש לנו להאשים רק את הממשל?

אני מאמין שההסבר השני נכון, אבל אם כך, על העם האמריקאי מוטלת האחריות למחות ולא להישאר אדיש.

יום שישי, 18 בנובמבר 2011

מסוק ממריא


יום אחד,בעודי מכניס את הילדים לרכב כדי להורידם לגן, שמעתי רעש חזק של מסוק. כמו כל מכור לצילום, עזבתי הכל וורצתי להביא את המצלמה. הגעתי בזמן כדי לראות את המסוק ממריא. התמונות לפניכם.
המיקום כמובן, הוא בבית אל, פסגת יעקב (ארטיס בלע"ז), סמוך לשכונת האולפנה.



יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

המעוז של הדיקטטורה

ישנם שבועות בהם אין בפוליטיקה או בתקשורת אף ארוע מעניין, ישנם שבועות בהם יש רק גורם מעניין אחד, וישנם שבועות בהם הצטברו אוסף מקרים לשלל תקשורתי רב. כזה הוא השבוע האחרון. מספר הצעות חוק בנושא בית המשפט, תרומות לעמותות השמאל, דרישה מערוץ עשר לשלם את חובה הגדול (45 מליון ש"ח) גם אם הדבר יביא לסגירתה וחשש לפיטורי 29 עובדי רשות השידור בגלל התייעלות של הרשות. כל אלה חברו יחד לשיח תקשורתי רחב היקף על סופה של הדמוקרטיה במדינה וסופה של המדינה בכלל.
לטובת אלה שלא מאמינים בסוף, בדמוקרטיה או במדינה, ריכזתי מספר שאלות קיומיות בנושאים חשובים אלה, נושאים שיקבעו איך יראו חיינו בארץ הזאת, לאחר שנפתור את הבעיה האיראנית, הבעיה החברתית ובעיית המוזיקאים הצווחנים שצצים כפטריות אחרי הגשם.
חוק עמותות השמאל - שתי הצעות חוק (אופיר אקוניס ופאינה קירשנבאום) המגבילות או אוסרות תרומת מדינות זרות לעמותות הפועלות בארץ. לדברי היוזמים, הצעת החוק באה לחזק את הדמוקרטיה בארץ ולמנוע מצב בו אנשים עם כסף זר קובעים מדיניות. החוק נקרא בתקשורת על שם עמותות השמאל כי הן אלו שמקבלות כסף ממדינות זרות. בהנחה שדמוקרטיה מוגדרת כשלטון הרוב ומההלך התקשורתי, השאלה המתבקשת היא האם מדובר ברוב הציבור או רוב ממון?

חוק גרוניס - חוק של ח"כ יעקב כץ, כצל'ה, המסירה מגבלת גיל משופט בית המשפט העליון להתמנות כנשיא. החוק זכה לכינוי חוק גרוניס כיוון שהוא יאפשר לשופט אשר גרוניס להתמנות לנשיא בית המשפט אחרי בייניש. מגבלת גיל זו הומצאה על ידי שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שנוא נפשה של מערכת המשפט והתקשורת. השאלה היא, אם כצל'ה מבטל משהו של פרידמן, למה התקשורת נגד?
חוק שימוע לשופטים - מסיבות חסויות ביותר, בית המשפט העליון נשלט באופן כללי על ידי אנשים יוצאי המערב ובעלי דעות פוליטיות של מדינת תל אביב. סקרים שנתיים מראים ירידה באמון הציבור במערכת המשפט ומישהו אף טען פעם שבייניש צריכה לייצר נעליים במקום פסקי דין. כדי לשפר את המצב הגישו מספר ח"כים (ביניהם זאב אלקין) הצעה לפיה שופט יעבור שימוע לפני מינויו, דבר שלפי מחלקת המחקר של הכנסת מקובל במדינות רבות.
חוק להרחבת הוועדה לבחירת שופטים - הצעת החוק של רוברט אילטוב מבקשת להוסיף לוועדה לבחירת שופטים נציגים של עורכי הדין. הוספת הנציגים תאפשר להגיע לרוב בלי להסתמך על נציגי השופטים.
חוקים אלו הנוגעים לבתי המשפט העלו ביקורת קשה ממפלגות השמאל והתקשורת. כך למשל אמרה ציפי לבני כי המהלך הוא אנטי דמוקרטי. הדיון סביב חוקים אלו מעלה מספר שאלות:
  • אם בית המשפט הוא המעוז האחרון של הדמוקרטיה, האם זה אומר שהבחירות לכנסת הן בעצם פיקציה כמו במדינות ערב ואנו חיים במדינה דיקטטורית?
  • אם מערכת דמוקרטית אמורה לייצג את כלל העם ובתי המשפט לא מהווים ייצוג (כמה ספרדים, ערבים וחרדים יש במערכת המשפט?) האם זה אומר שגבולות המדינה הם גבולות גוש דן? אם כן, האם צפויים בהמשך מינוי של כלבים לבתי המשפט לחיות מחמד?
  • למה השופטים לא רוצים לעבור שימוע? יש להם משהו להסתיר?
  • ראיתם מדינה דמוקרטית שבה הנשיא או חברי הפרלמנט בוחרים את עצמם?
  • אם הביקורת נגד חוקים אלו נובעת מרצון לשמור על שלטון הציבור ולמנוע מצב בו יחיד שולט, למה פונים לביבי ומבקשים ממנו שיתערב וימנע את החוק?
ועדת הכנסת החליטה לא לאפשר לערוץ 10 דחייה נוספת בתשלום החוב ולאחר כ 5 שנים של דחיות, על הערוץ לשלם את חובו לציבור גם אם תשלום החוב יעמיד אותו בסכנת סגירה. התקשורת מיהרה לגונן על החבר הצולע ותקפה את ההחלטה בטענה שמדובר בפגיעה בחופש הדיבור. בימים של מאבק חברתי ושימת דגש רב על השכבות החלשות, תמהני למה אנשי הערוץ לא מראים סולידריות עם החברה הישראלית, מורידים מעט משכרם העצום ומחזירים לאזרח הפשוט את מה שמגיע לו?
שימוע לפני פיטורים של עובדי הרשות - כל אזרח שמצוי קצת בעולם התקשורת יודע שרשות השידור היא אחד הגופים המסורבלים במדינה. הרשות לא רק מסורבלת, אלא גם פרימיטיבית להחריד, לפני מספר חודשים ביקשתי מערוץ 1 הקלטה של תכנית ובניגוד לערוצים אחרים, הם נתנו הקלטה על קלטת וידאו! והנה, קמו ברשות והחליטו לעשות קצת סדר שכולל בין השאר, פיטורי 29 עובדים (מתוך כאלף). ההליך שנמצא רק בחיתוליו הגיעה לוועדת הביקורת בכנסת וזכה לביקור רק של אנשי תקשורת. כהנגדה, דיונים רבים על נכים, זקנים, קשיי יום, דיור מוגן לאנשים נזקקים וכו' זוכים לסקירה מעטה יותר בתקשורת. אם התקשורת אמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה והאזרח החלש, האם ייתכן שהכלב לקה בכלבת?

ושאלת השאלות אחרי כל הביקורת הפוליטית והתקשורתית וזעקות רבות על הפגיעה בדמוקרטיה ובמעוזה האחרון. מישהו יכול בכלל להסביר לי מה זה דמוקרטיה?

יום שני, 7 בנובמבר 2011

החרדים גרועים מהאירנים

בשבוע האחרון אמר אפרים הלוי ראש המוסד לשעבר כי ההתחרדות מסוכנת יותר מאיראן וכי זו הסכנה הקיומית למדינת ישראל (כך למשל ברשת ב'). חברי לעבודה כתב לו מכתב. ראיתי, אהבתי והחלטתי לפרסם.

אפרים שלום,

כאזרח, רציתי להודות ולחזק את ידך על המידע החשוב שלמדתי ממך.

אתה איש מערכות הביטחון אתה בוודאי יודע טוב ממני שלא האיום האירני, לא הקטיושות על מרכז הארץ, מחבלים משוחררים, משטרים אפלים רוצחי העמים שמסביבנו - לא הם האיום על קיומנו הרי לנו יש את זרועות הבטחון שלנו-כוחנו ועוצם ידנו.

אתה איש רם מעלה, אתה בוודאי צודק, החרדים הם הבעיה הקיומית של מדינת ישראל.

גם לא החינוך המדהים (שאני בוגר שלו) שלנו ותוצאותיו המצוינות שכוללות בין היתר אלימות מטורפת בבתי הספר, אלימות ברחובות, קידוש אלוהי כסף,תרבות של צריכה ריקה מתוכן, שדורי טלווזיה אלימים ומיניים, אלכוהול וסמים בגיל צעיר, חברות מסחריות שרואות באזרח מטבע מהלך בלי טיפת של אחריות חברתית - כל אלה הם לא איום על מדינת ישראל.

אתה בוודאי צודק, החרדים הם הבעיה הקיומית של מדינת ישראל.

באלפיים שנות גלות מה שהציל אותנו הייה הצבא האדיר שלנו, המוסד והשב"כ שתפקדו לעילא ולעילא בכל השנים הללו.

לא החרדים ששמרו בקנאות על הזהות היהודית. החרדים? הם בוודאי איימו על קיומנו וזהותנו היהודית.

אני אזרח פשוט שיוצא מנקודת הנחה ברורה שאדם מכובד ורם מעלה כמוך בוודאי שוקל את אמירותיו היטב הדק לפני שהוא אומר דבר שעלול לפגוע בציבור שלם.

אין לי ספק שאיש בטחון ראש המוסד לשעבר יודע מה הוא אומר!

מה גם שאמירותיך מתחברות היטב עם מה שקוראים בעיתונים כלפי הציבור המסוכן הזה (ובוודאי מה שכתוב בעיתונים הוא נכון).

האמת, קצת חבל לי כי כבר ראיתי כמה חרדים מסוכנים במסדרונות הכנסת ואפילו התחלתי לחבב אותם, אבל עכשיו?

אני מודה לך על ההזהרה, אויבי המדינה האלה בוודאי לא יהיו בין מכריי....

אני סומך עלייך, אדם רם מעלה שאתה שוקל היטב לפני שאתה מוציא מילים מפיך.

כמו שאני סומך על הקולגות שלך שידעו לאמר את הדברים הנכונים כלפי אירן.

אני עובד עם חבר הכנסת ... שנדהם מהגזענות של החברה הישראלית כלפי החברה הערבית.

מה אגיד לו? אצלנו בין היהודים זה הרבה יותר גרוע.... החרדים? הם יהרסו אותנו....