יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

המעוז של הדיקטטורה

ישנם שבועות בהם אין בפוליטיקה או בתקשורת אף ארוע מעניין, ישנם שבועות בהם יש רק גורם מעניין אחד, וישנם שבועות בהם הצטברו אוסף מקרים לשלל תקשורתי רב. כזה הוא השבוע האחרון. מספר הצעות חוק בנושא בית המשפט, תרומות לעמותות השמאל, דרישה מערוץ עשר לשלם את חובה הגדול (45 מליון ש"ח) גם אם הדבר יביא לסגירתה וחשש לפיטורי 29 עובדי רשות השידור בגלל התייעלות של הרשות. כל אלה חברו יחד לשיח תקשורתי רחב היקף על סופה של הדמוקרטיה במדינה וסופה של המדינה בכלל.
לטובת אלה שלא מאמינים בסוף, בדמוקרטיה או במדינה, ריכזתי מספר שאלות קיומיות בנושאים חשובים אלה, נושאים שיקבעו איך יראו חיינו בארץ הזאת, לאחר שנפתור את הבעיה האיראנית, הבעיה החברתית ובעיית המוזיקאים הצווחנים שצצים כפטריות אחרי הגשם.
חוק עמותות השמאל - שתי הצעות חוק (אופיר אקוניס ופאינה קירשנבאום) המגבילות או אוסרות תרומת מדינות זרות לעמותות הפועלות בארץ. לדברי היוזמים, הצעת החוק באה לחזק את הדמוקרטיה בארץ ולמנוע מצב בו אנשים עם כסף זר קובעים מדיניות. החוק נקרא בתקשורת על שם עמותות השמאל כי הן אלו שמקבלות כסף ממדינות זרות. בהנחה שדמוקרטיה מוגדרת כשלטון הרוב ומההלך התקשורתי, השאלה המתבקשת היא האם מדובר ברוב הציבור או רוב ממון?

חוק גרוניס - חוק של ח"כ יעקב כץ, כצל'ה, המסירה מגבלת גיל משופט בית המשפט העליון להתמנות כנשיא. החוק זכה לכינוי חוק גרוניס כיוון שהוא יאפשר לשופט אשר גרוניס להתמנות לנשיא בית המשפט אחרי בייניש. מגבלת גיל זו הומצאה על ידי שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שנוא נפשה של מערכת המשפט והתקשורת. השאלה היא, אם כצל'ה מבטל משהו של פרידמן, למה התקשורת נגד?
חוק שימוע לשופטים - מסיבות חסויות ביותר, בית המשפט העליון נשלט באופן כללי על ידי אנשים יוצאי המערב ובעלי דעות פוליטיות של מדינת תל אביב. סקרים שנתיים מראים ירידה באמון הציבור במערכת המשפט ומישהו אף טען פעם שבייניש צריכה לייצר נעליים במקום פסקי דין. כדי לשפר את המצב הגישו מספר ח"כים (ביניהם זאב אלקין) הצעה לפיה שופט יעבור שימוע לפני מינויו, דבר שלפי מחלקת המחקר של הכנסת מקובל במדינות רבות.
חוק להרחבת הוועדה לבחירת שופטים - הצעת החוק של רוברט אילטוב מבקשת להוסיף לוועדה לבחירת שופטים נציגים של עורכי הדין. הוספת הנציגים תאפשר להגיע לרוב בלי להסתמך על נציגי השופטים.
חוקים אלו הנוגעים לבתי המשפט העלו ביקורת קשה ממפלגות השמאל והתקשורת. כך למשל אמרה ציפי לבני כי המהלך הוא אנטי דמוקרטי. הדיון סביב חוקים אלו מעלה מספר שאלות:
  • אם בית המשפט הוא המעוז האחרון של הדמוקרטיה, האם זה אומר שהבחירות לכנסת הן בעצם פיקציה כמו במדינות ערב ואנו חיים במדינה דיקטטורית?
  • אם מערכת דמוקרטית אמורה לייצג את כלל העם ובתי המשפט לא מהווים ייצוג (כמה ספרדים, ערבים וחרדים יש במערכת המשפט?) האם זה אומר שגבולות המדינה הם גבולות גוש דן? אם כן, האם צפויים בהמשך מינוי של כלבים לבתי המשפט לחיות מחמד?
  • למה השופטים לא רוצים לעבור שימוע? יש להם משהו להסתיר?
  • ראיתם מדינה דמוקרטית שבה הנשיא או חברי הפרלמנט בוחרים את עצמם?
  • אם הביקורת נגד חוקים אלו נובעת מרצון לשמור על שלטון הציבור ולמנוע מצב בו יחיד שולט, למה פונים לביבי ומבקשים ממנו שיתערב וימנע את החוק?
ועדת הכנסת החליטה לא לאפשר לערוץ 10 דחייה נוספת בתשלום החוב ולאחר כ 5 שנים של דחיות, על הערוץ לשלם את חובו לציבור גם אם תשלום החוב יעמיד אותו בסכנת סגירה. התקשורת מיהרה לגונן על החבר הצולע ותקפה את ההחלטה בטענה שמדובר בפגיעה בחופש הדיבור. בימים של מאבק חברתי ושימת דגש רב על השכבות החלשות, תמהני למה אנשי הערוץ לא מראים סולידריות עם החברה הישראלית, מורידים מעט משכרם העצום ומחזירים לאזרח הפשוט את מה שמגיע לו?
שימוע לפני פיטורים של עובדי הרשות - כל אזרח שמצוי קצת בעולם התקשורת יודע שרשות השידור היא אחד הגופים המסורבלים במדינה. הרשות לא רק מסורבלת, אלא גם פרימיטיבית להחריד, לפני מספר חודשים ביקשתי מערוץ 1 הקלטה של תכנית ובניגוד לערוצים אחרים, הם נתנו הקלטה על קלטת וידאו! והנה, קמו ברשות והחליטו לעשות קצת סדר שכולל בין השאר, פיטורי 29 עובדים (מתוך כאלף). ההליך שנמצא רק בחיתוליו הגיעה לוועדת הביקורת בכנסת וזכה לביקור רק של אנשי תקשורת. כהנגדה, דיונים רבים על נכים, זקנים, קשיי יום, דיור מוגן לאנשים נזקקים וכו' זוכים לסקירה מעטה יותר בתקשורת. אם התקשורת אמורה להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה והאזרח החלש, האם ייתכן שהכלב לקה בכלבת?

ושאלת השאלות אחרי כל הביקורת הפוליטית והתקשורתית וזעקות רבות על הפגיעה בדמוקרטיה ובמעוזה האחרון. מישהו יכול בכלל להסביר לי מה זה דמוקרטיה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה