אחת התרומות הבולטות לדעתי של פרויד לעולם הפסיכלוגיה הוא הדגשת הלא מודע. דיון וחקר תהליכים שמתרחשים בתת מודע כמעט ולא היו קיימים עד שהפסיכולוג היהודי טבע את המונחים של תת מודע, סמוך למודע ומודע.
לפי פרויד, חלק ניכר אם לא הרוב מאישיותו של האדם מקורו בתהליכים המתרחשים בתת מודע. אלו הם תהליכים מנטליים שהאדם לא מודע לקיומם, אך הם משפיעים על רמות מודעות גבוהות יותר וממילא על ההתנהגות וההרגשה. אם כך, עולה השאלה איך חוקרים, מטפלים ומשנים תהליכים שאנו לא מודעים אליהם. ואכן, מסתבר שפרויד לא היה טיפש והוא חשב על השאלה ואף פיתח שיטות שונות לחקר הלא מודע, שיטות שרוב עהעולם המערבי שמע עליהם - ניתוח חלומות, אסוסיאציות חופשיות, שגיאות קולמוס ופליטות פה. המבחן שכל ילד כמעט מכיר של ציור עץ או איש שורשו בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד.
אלא, שמסתבר ששיטות אלו לא עובדות כל כך במבחן התוצאה ומחקרים שבחנו מהימנות של מבחנים שונים המבוססים על שיטות אלו (כמו מבחן רורשך) לא מצאו תוקף גבוה של המבחנים. הנה כמה שאלות והסברים אחרים לאותן שיטות שיסבירו איפה אולי פרויד טעה:
חלומות - ההנחה של פרויד הייתה שבשעת השינה, מנגנונים שונים שמדחיקים את הלא מודע (על כך בפעם הבאה) לא פועלים כל כך ולכן מסרים מהתת מודע יכולים לצוף דרך החלום. לפי זה זכרונות וייצוגים שמקורם כבר בילדות יכולים להופיע בחלומותיו של אדם מבוגר. אולם, יתכן שהחלום הוא חלק מתהליך של שמירה וארגון מידע. אם כך, האובייקטים המופיעים בחלום לא באו מהעולם האפל של התת מודע אלא מקורם בחוויות שהתרחשו לא מזמן שעכשיו מאורגנות מחדש במוח.
פליטות פה ושגיאות קולמוס - מי מאיתנו לא שגה פעם בלשונו וקיבל תגובה שכנראה שהאו באמת התכוון לשגיאה כי מקורה באדם עצמו במקום מודחק. הנה דוגמא שעשויה הייתה לקרות לכולנו, בשעת שיחה עם מורה על ציון במבחן אמרת שלא העתקת כשבעצם בתכוונת לומר שלא הבנת את השאלה. המורה עשוי לחשוד שבגלל שהזכרת את הפעולה של העתקה, כנראה שבאמת העתקת והתת מודע שלך רוצה לומר זאת, אך הדחקות מודעות גרמו לכך שהמסר רק יפלט במקרה. אולם, יתכן שהשגיאה נבעה ממקום אחר לגמרי - מתהליכי עיבוד מידע מקבילים. יתכן שבאותו רגע חשבתי על החבר שהעתיק ושתי המחשבות התערבו.
אסוסיאציות חופשיות - אחת הדרכים המוכרות לנסותלחדור ללא מודע היא על ידי ניתוח אסוסיאציות שניתנות בצורה חופשית. למשל, לנבדק ניתנת רשימת משפטים חלקיים והוא צריך להשלימם מתוך הנחה שאופן ההשלמה נובע ממקור פנימי נסתר. אולם, גם כאן יתכן שתהליכי עיבוד המידע אחראים לאופן השלמת המשפטים ולא חויות ילדות נעלמות. יתכן גם שחוויות שהתרחשו לאחרונה משפיעות יותר כך שאין למבחן זה משמעות ממשית ללימוד אופיו של האדם.
כלל של דבר, תיאריות חדשות על דרכי עיבוד המידע והבנה מחודשת של החלום וצורת החשיבה עשויה לקעקע הרבה מהרעיונות שפרויד טבע ואנו משתמשים בהם תדיר.
לפי פרויד, חלק ניכר אם לא הרוב מאישיותו של האדם מקורו בתהליכים המתרחשים בתת מודע. אלו הם תהליכים מנטליים שהאדם לא מודע לקיומם, אך הם משפיעים על רמות מודעות גבוהות יותר וממילא על ההתנהגות וההרגשה. אם כך, עולה השאלה איך חוקרים, מטפלים ומשנים תהליכים שאנו לא מודעים אליהם. ואכן, מסתבר שפרויד לא היה טיפש והוא חשב על השאלה ואף פיתח שיטות שונות לחקר הלא מודע, שיטות שרוב עהעולם המערבי שמע עליהם - ניתוח חלומות, אסוסיאציות חופשיות, שגיאות קולמוס ופליטות פה. המבחן שכל ילד כמעט מכיר של ציור עץ או איש שורשו בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד.
אלא, שמסתבר ששיטות אלו לא עובדות כל כך במבחן התוצאה ומחקרים שבחנו מהימנות של מבחנים שונים המבוססים על שיטות אלו (כמו מבחן רורשך) לא מצאו תוקף גבוה של המבחנים. הנה כמה שאלות והסברים אחרים לאותן שיטות שיסבירו איפה אולי פרויד טעה:
חלומות - ההנחה של פרויד הייתה שבשעת השינה, מנגנונים שונים שמדחיקים את הלא מודע (על כך בפעם הבאה) לא פועלים כל כך ולכן מסרים מהתת מודע יכולים לצוף דרך החלום. לפי זה זכרונות וייצוגים שמקורם כבר בילדות יכולים להופיע בחלומותיו של אדם מבוגר. אולם, יתכן שהחלום הוא חלק מתהליך של שמירה וארגון מידע. אם כך, האובייקטים המופיעים בחלום לא באו מהעולם האפל של התת מודע אלא מקורם בחוויות שהתרחשו לא מזמן שעכשיו מאורגנות מחדש במוח.
פליטות פה ושגיאות קולמוס - מי מאיתנו לא שגה פעם בלשונו וקיבל תגובה שכנראה שהאו באמת התכוון לשגיאה כי מקורה באדם עצמו במקום מודחק. הנה דוגמא שעשויה הייתה לקרות לכולנו, בשעת שיחה עם מורה על ציון במבחן אמרת שלא העתקת כשבעצם בתכוונת לומר שלא הבנת את השאלה. המורה עשוי לחשוד שבגלל שהזכרת את הפעולה של העתקה, כנראה שבאמת העתקת והתת מודע שלך רוצה לומר זאת, אך הדחקות מודעות גרמו לכך שהמסר רק יפלט במקרה. אולם, יתכן שהשגיאה נבעה ממקום אחר לגמרי - מתהליכי עיבוד מידע מקבילים. יתכן שבאותו רגע חשבתי על החבר שהעתיק ושתי המחשבות התערבו.
אסוסיאציות חופשיות - אחת הדרכים המוכרות לנסותלחדור ללא מודע היא על ידי ניתוח אסוסיאציות שניתנות בצורה חופשית. למשל, לנבדק ניתנת רשימת משפטים חלקיים והוא צריך להשלימם מתוך הנחה שאופן ההשלמה נובע ממקור פנימי נסתר. אולם, גם כאן יתכן שתהליכי עיבוד המידע אחראים לאופן השלמת המשפטים ולא חויות ילדות נעלמות. יתכן גם שחוויות שהתרחשו לאחרונה משפיעות יותר כך שאין למבחן זה משמעות ממשית ללימוד אופיו של האדם.
כלל של דבר, תיאריות חדשות על דרכי עיבוד המידע והבנה מחודשת של החלום וצורת החשיבה עשויה לקעקע הרבה מהרעיונות שפרויד טבע ואנו משתמשים בהם תדיר.
"אחת התרומות הבולטות לדעתי של פרויד לעולם הפסיכלוגיה הוא הדגשת הלא מודע. דיון וחקר תהליכים שמתרחשים בתת מודע כמעט ולא היו קיימים עד שהפסיכולוג היהודי טבע את המונחים של תת מודע, סמוך למודע ומודע."
השבמחקMay I refer you to a prolific thinker who provided a better paradigm for understanding the psyche, particularly the Jewish psyche, and whose sources too are more valuable.
He is the the Ba'al HaTanya
You will find him to be a refreshing change from the minds influenced by Western culture. I speak about the first Rabbi of Lubavitch
His hypothetical constructs give better understanding than do those of Freud, such as ego, superego, subconsciousness, id, etc
Just for your information. Be well