‏הצגת רשומות עם תוויות אובאמה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אובאמה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 23 בדצמבר 2013

פולארד ובניית אמון

ביום ראשון האחרון כותרות העיתונים ואתרי החדשות זעקו על הריגול של ארצות הברית אחרי בכירים ישראלים, כמו שר הביטחון וראש הממשלה דאז אהוד ברק ואהוד אולמרט. הריגול כלל יירוט אימיילים ותצפיות. ארצות הברית מן הסתם הובאה על ידי החשיפה, אך כיוון שאין זו הפעם הראשונה בה היאנתסת בריגול אחרי מדינות ידידותיות, אפשר מבחינתה לתת לנושא להישכח ולהמשיך בסדר היום הכולל לחץ על מדינות אחרות לסמוך על נאמנותה של ארצות הברית.
הבעיה הקטנה שמדינת ישראל עשתה פתאום קישור בין שני דברים - הרווח של ארצות הברית אחרי ישראל ובריאות של פולארד אחרי ארצות הברית. לטענת הבית הלבן אין קשר בכלל בין שני האירועים, אבל גורמים בישראל טוענים שאם ארצות הברית מרגלית אחרי מדינה ידידותית, אז גם למדינה הידידותית מותר לדרוש את שחרור המרגל שלה. ראש הממשלה אף אמר כי יתנה את המשך התקדמות המשא ומתן עם הפלשתינים בשחרורו של פולארד.
לטובת אובאמה שלא מצטיין כנראה בבניית אמון עם מדינות זרות, אם ישפוט רק לפן פליטות הפה שלו שנקלטו בתקשורת, הנה הסבר קטן.
ארצות הברית דורשת ויתורים של ישראל לפלשתינים ומבטיחה ערבות בטחונית. במילים אחרות, ארצות הברית רוצה שנסמוך עליה.
ארצות הברית רוצהשנסמוך עליה גם במישור האיראני, הבטחוני הרחב והכלכלי.
ארצות הברית רוצה שנעשה צעדים בוני אימון כלפי הפלשתינים, המשא ומתן האיראני ועוד.
מנגד, ארצות הברית מרגלית אחרינו, דבר שמשום מה לא גורם בישראל לתחושת אימון גדולה בדוד סם.
כצעד בונה אימון וכדי לחדש את מה שנגע, ישראל מבקשת את שחרורו של פולארד. הסיבה היא לא רק בעזרה לאיש המסכן הנמק בכלא כ 25 שנה בעוון ריגול לטובת מדינה ידידותית אלא בבחינה לנאמנות של ארצות הברית לידידות שלה.
כן אובאמה, הפוליטיקאים הישראלים אמנם לא מצטיינים במיוחד במאמצים להגן על אלו שסייעו למדינה, אבל הם רוצים לדעת שלא עובדים עליהם, בשביל זה הם פוליטיקאים! נתניהו מבקש בסך הכל צעד בונה אימון, לדעת שהוא בכלל יכול לסמוך על הערבויות שאתה מציע לביטחון מדינת ישראל, לדעת שהצהרתך על הפסקת הריגול אחרי ידידות היא לא מס שפתיים ולראות אם בכלל אתה מבין מה המשמעות של ויתורים, בעיקר כשמדובר על דברים שאת צריך לעשות ולא רק דורש מאחרים.
בסופו של דבר, אובאמה, תחליט כנראה שהקשר בין ריגול אמריקאי ובקשה להראות אימון מחודש על ידי חנינת מרגל ישראלי הוא מקרי בהחלט. תטען שהוא עשה מעשים חמורים, הרבה יותר מהרוצחים שאתה דורש שנשחרר וששחרורו יפגע בביטחון של ארצות הברית, בניגוד למשל לשחרור מחבלים שכידוע חוזרים לרשות הפלשתינית והופכים לפעילי שלום מושבעים ואם לא, אז לפחות למשלחי פיגועי תופת כנגד אוכלוסיה אזרחית. תחליט מה שתחליט, רק אחר כך אל תשאל למה הישראלים לא סומכים עליך.

יום שני, 23 במאי 2011

כשאובאמה עישן חשיש

יודעי דבר מהנעשה בבית הלבן מתארים את אחד הנאומים המעניינים של נשיא ארצות הברית.
עם בחירתו הבטיח נשיא ארצות הברית לבוחריו שיוציא את הכוחות האמריקאים מעיראק ויפסיק את ההרג ושפיכת הדם האמריקאי בארץ לא להם. הנשיא כמובן לא רצה להשאיר את עיראק לכוחות הטרור ולפני הוצאת הכוחות חשב כיצד לשנות את כל המצב בעיראק כך שבמקום שנים של משטר אפל יבוא משטר דמוקרטי ונאור.
באחד הנאומים לאומה, אובאמה תכנן לדבר על הכוחות בעיראק. בזמן הכנת הנאום אובאמה היה מרומם מאוד וכאילו בעולם אחר. מדיבורו ומהתנהגותו היה ניתן לראות בברור שיש לו תוכנית! ליועציו הקרובים סיפר על תוכנית צבאית מהירה כבזק שיש בדעתו לעשות לפני הוצאת הכוחות, על תפיסת גורם מפתח שבעזרתו כל התרבות העיראקית תשתנה והיא תהפוך לדמוקרטית ועל הרעיונות הפשוטים להשגת התוכנית. במשך מספר דקות תיאר הנשיא בהתלהבות האופיינית לו את התוכנית ומפיו, זה נשמע ממש פשוט ובר השגה.
היועצים בהתחלה נסחפו אחרי הרעיון, אבל אחרי דקה או שתיים (תלוי בגרסאות אותם יודעי דבר) הם התחילו להחליף ביניהם מבטים. משהו כאן פשוט מידי, חשב היועץ האסטרטגי. למרות הפשטות שבה תוארה, היו בה כמה חורים, איך עושים מבצע צבאי מהיר במקום של לוחמת טרור וגרילה, איך משנים תוך יום דפוס של מדינה שלמה? מה עם כל משקעי העבר? יועץ התקשורת לא הבין בכלל איך אפשר למכור משהו כזה לציבור, אולי אדם או שניים אכן יחשבו שזה כל כך פשוט, אבל אחרי שמונה שנות בוש, אף אחד כבר לא יאמין לפתרונות קסם.
כשאובאמה סיים לדבר, היה קצת מתח, עד שהיועץ האסטרטגי אמר משהו כמו "זה יפה אבל לא מציאותי". אומרים שהמבט של הנשיא הקפיא אותו אז הוא אמר "טוב, תן לנו כמה דקות לבדוק איך אומרים את זה לציבור". כשהנשיא הלך, היועצים לא ידעו מה לעשות, חלק קללו את העולם, חלק קללו את התוכנית משוללת המציאות ומישהו גם קילל את הנשיא. יועצו האישי החליט ללכת לחדר הנשיא וראה אותו קורא את טיוטת הנאום ושאריות חשיש לידו. אומרים שהעוזר, רץ, קרע את הנאום, סילק את החשיש ולמראה האיום בפני אובאמה הגיב ב"תיזהר, אספר לאשתך".
יודעי דבר מספרים שהרעיון לנאום הזה נגנז לבלתי שוב. הנשיא הבין שהרעיון בכלל לא הגיוני, שהוא יציג אותו כהזוי ותלוש מהמציאות ושזה רק יפגע בו לקראת הבחירות.
יודעי דבר מספרים ששוב נראתה קסטת חשיש בחדר הנשיא לפני נאומו על קווי 67. לדבריהם, הנשיא לא חקר את הנושא לעומק, הוא לא יודע מכיר את הגידול היהודי ביו"ש, ועדיין חושב שמספר הפלשתינים בשטחים גדל. הנשיא לפני הנאום היה באווירת אופוריה וחשב שאפשר לפתור בעיות ותרבות של שנים על ידי משפט אחד פשוט.
יודעי דבר מספרים, שהפעם עוזר הנשיא גילה את החשיש רק אחרי הנאום.