השעה התשיעית ביום התשיעי בחודש התשיעי בשנה התשיעית

היום, כך לפי פלייר שקיבלתי, חל יום מיוחד עם הזדמנות מיוחדת שקורית פעם בחמישים שנה.
בשעה בתשיעית ליום התשיעי (ט) לחודש;התשיעי (כסליו, כשמתחילים לספור מניסן) ובשנה התשיעית (לפי הפלייר, ליובל) - זו שעת רצון לקבלת תפילות. הפלייר הוא כמובן פרסום של ארגון צדקה המציע תפילה בשעה זו במספר מקומות קדושים ע"י גדולי ישראל לכל מי שיתרום לארגון.
לסגולה זו הובאו מקורות מרבי חיים ויטאל, הרמב"ן ועוד. כיוון שאני לא מתיימר להבין בקבלה, לא אתייחס למספר תשע למרות שאני מוכרח לציין שזו הפעם הראשונה בה אני נתקל בייחוס יחודיות למספר 9. במקום, בואו נתייחס לקביעת התאריך, ובפרט, לשנה התשיעית.
אז למרות שהפלייר טען שהדזמנות כזו מתרחשת פעם בחמישים שנה, חיפוש קצר בגוגל מראה שכבר בשנת 2010 התרחש בדיוק אותו מאורע. כיון שהשנה היא 2013, חישוב קצר מגלה שזה היה לפני 3 שנים ולא לפני חמישים שנה.
הנה כמה קישורים לפורומים בהם הזכירו סגולה זו ב 2010 - בחדרי חרדים, אתר JDN, והנה שניים שכבר בשנת 2009 טמזכירים שנה זו כשנה התשיעית - פורום סרוג, פורום פרוג. בקיצור, זה לא פעם בחמישים שנה.
ועכשיו לחישוב השנה התשיעית או במילים אחרות, ממתי מתחילים לספור.
הפלייר טען שסופרים משנת היובל, טענה שמעלה שתי בעיות: א. אין היום שנת יובל. ב. גם אם היה היום יובל, השנה הנוכחית (תשע"ד במספרים - 5774) אינה השנה התשיעית ליובל. היובל חל כל חמישים שנה, בשנה שאחרי שנת השמיטה. השמיטה האחרונה הייתה בשנת תשס"ח (5768) וזו שלפניה בשנת תשס"א (5761). אם היובל היה בשנת תשס"ב (5762) אנחנו השנה ה 12 אחרי היובל ואם הוא היה בתשס"ט (5769) אנחנו 5 שנים אחרי היובל. שנת 2010 כבר נראית מבטיחה יותר בחישוב השנה התשיעית...
חישוב אחר שראיתי באינטרנט הוא התחלת הספירה משנת השמיטה. לפי החישוב הנ"ל, אנחנו בשנה השישית לשנת השמיטה ואם מתחילים לספור מהשנה הקודמת, אנחנו בשנה ה 13 לשמיטה. וכן, זה אומר ששנה הבאה היא שנת שמיטה.
רעיון אחר לחשב את השנה התשיעית הוא כל שנה תשיעית לבריאת העולם. כאמור, השנה היא שנת ה'תשע"ד שבמספרים שווה ל 5774. חישוב קל במחשבון מגלה שהמספר לא מתחלק ב 9.  ולא, זה לא מתחלק גם לא ב 10, 8, 7, 6, 5, 4 או 3 (תוציאו מחשבון ותבדקו!).

בהחלט יתכן שיש לסגולה זו מקור (הנה כתבה כיכר השבת), בהחלט טוב להתפלל בשעה הזו ואם זה לא יועיל יותר מתפילה רגילה בטוח זה לא יהיה גרוע יותר, ולו רק בגלל העובדה שהמוני אנשים יתפללו בשעה זו ותפילתן של רבים מתקבלת. רק חבל שמנצלים את עולם התפילה לגיוס כספים, ועוד בצורה מפוברקת.

סגולה צבאית

פעמים רבות אני שומע או קורא על סגולות שונות. בימים אלו בדיוק עלוני השבת מוצפים במודעות ליין סגולה (מודעות עם רקע בצבע תורכיז) והנושא מתעורר במיוחד לקראת ל"ג בעומר.

המסגרת הצבאית, לפחות בראייה שלי, מספקת מסגרת מצויינת לדיון בנושא זה מכמה סיבות:

א. תמיד יש את החייל ההוא שיש לו איזה קמיע לעבור את בוחן המסלול והוא אכן עובר.

ב. תמיד יש את החייל ההוא שיש לו קמיע לעבור את בוחן מסלול והוא לא עובר.

ג. כמעט לכל אמא של חייל יש איזה סגולה או קמיע שהיא משתמשת בו כדי שבנה יחזור בשלום.

ד. המשפט האלמותי שכל טירון מתחיל כבר יודע בעל פה (המשפט בהמשך).

ה. והכי חשוב, שירתתי בגבעתי, כך שאני לא יכול לומר משהו נגד סגול וסגולה...

אפשר לשאול שאלות רבות על הסגולות: האם זה טוב או רע? פסיכולוגי או אמיתי? יהודי או דרכי אמורי? מה המקור שלהם? האם הם מדברי קבלה, מומצאות על ידי השכנה של הסבתא או שנובעות מהבנה מוטעית של דברי ראשונים? כאן נעלה רק את הנקודה הצבאית, המוטו שמזדמזם בכל בסיס ובכל מוצב "הכל בראש".

בתור חפ"ש, שתי מילים אלו היו שתי המילים המעצבנות ביותר ששמעתי. (אגב, יש צמד מילים מעצבן יותר, "יש'ך שבת" אבל ב"ה לא שמעתי אותן). בכל פעם שהיה קשה, המסע ארוך מידי, המשקל גדול מידי או שסתם קשה להשחיל מאה כדורים במקבץ חמש, תמיד היה את המ"כ ההוא שהפטיר "הכל בראש" והלך כלעומת שבא. עם הזמן ובעיקר מאז שאני עצמי נהייתי למ"כ, נוכחתי באמת הרבה שבמילים אלו. הי לי חיילים שמראש אמור לעצמם שזה קשה, מבאס או משעמם עד מוות ואכן הם התקשו בביצוע המשימות. חיילים אחר היה אופטימיים יותר וידעו שאם צריך, אפשר ואכן הצליחו יותר. כדי למנוע ספק אדגיש שלא היה בהכרח הבדל בכושר שלהם והיו חיילים שפעמים נהגו כך ופעמים אחרת.

אחרי השחרור נמשכתי לתחום הפסיכולוגיה ונפגשתי עם שיטה מובנית של מה שכבר חשתי לפני כן. מספר תיאוריות מדגישות את החשיבה והציפיות שלנו כמשפיעות על ההתנהגות ויש עוד יותר דרכי טיפול וסדנאות בכיוון זה. ההסבר השיטתי הבהיר לי התנהגויות רבות בהן נתקלתי בצבא ובאזרחות. השאלה היחידה שנותרה לי היא מדוע אותם תיאורטיקנים נצרכו לשנות לימוד ארוכות וספרים רבים בעוד שבצבא די בכמה ימים ובשתי מילים, אך אין זה מקומה של שאלה זו.

ועכשיו לסגולות. כפי שאמרתי, כחייל גבעתי לשעבר שקולות חבריו החילוניים השרים מעוז צור ("הוציא את הסגולה") עדיין מהדהד באוזניו, אני לא אכתוב נגד הסגולות.עם זאת, חשוב מאוד לכתוב כיצד חלק גדול מהן פועלות. כמעט בכל ויכוח על עין הרע, סגולות וכדומה מישהו מנפנף בתוספות האומרים שרק מי שחושש מזוגות (שד שפוגע בדברים זוגיים) נפגע מזה. אז מה, אין כזה שד? דורות של אנשים טעו? את השד עצמו לא ראיתי, אבל ברור שהוא קיים, בראש...

החידוש של תוספות שנלמד עד אחרות החיילים, הוא ששד בראש משפיע לא פחות משד אמיתי. אם רמות שונות של ההתנהגות, בין זו שאנו קוראים לה רצונית ובין זו שאנו רואים בה אוטומטית, מושפעים מהחשיבה, הרי שבהחלט שד בראש יכול לעורר מהומות.

כולם כמעט מכירים את הקשר הזה של חשיבה > התנהגות, ההבדל בין האנשים קשור לאופן ההתייחסות. המשכילים יתקפו מחשבו שונות בצורה חזיתית. אחד יאמר שאין שדים, השני יטען שזה הומצא על ידינו כדי לספק עניין ושלישי יסביר שזה ביטוי לחרדה עמוקה. להמון העם לעומת זאת, יש דרך פשוטה יותר, במקום לתקוף את המחשבות כדי שהם לא ישפיעו לרעה, מטים אותם בצורה עדינה. יש שד, אבל הוא לא נכנס בדלת שבמשקופו יש פרסה, יש עין הרע אבל טפו טפו טפו, זה לא פוגע בי...

הגאוניות שבסגולות היא הפעולה האמיתית, גם אם לא מודעת על עמדה וההתנהגות. אם לדוגמא עד עכשיו למישהו היו עכבות מלהתחתן, הוא שתה יין מהכוס של החתן וזו כידוע סגולה בדוקה ומנוסה לזיווג, עכשיו הוא מרגיש טוב יותר וגם ההתנהגות שלו תהיה פתחוה יותר ומוכנה להתחתן.

לסיכום, סגול לא יורד במים (גם אחרי שנים), גם אם אין אמת בסגולות, אין זה אומר שהן לא עובדות.