להגמון תחילה!

אחד הסיפורים החשובים, אם כי פחות ידועים של חנוכה הוא הסיפור עם יהודית. אחת הגזרות של היוונים היתה שכל אישה בתולה שמתחתנת תיבעל להגמון (השליט המקומי) תחילה. יהודית, הבת של מתיתיהו ואחות של יהודה המכבי עמדה מתחת לחופה. כל אישה, ביום החשוב ביותר כנראה בחייה, חושבת מן הסתם על בעלה והחיים יחד. אבל משהו אחר מטריד את יהודית, ההגמון. באמצע הארוע, יהודית קורעת את בגדיה. לא צריך לתאר את התדהמה שיש לאורחים ואת הבושה הגדולה של המשפחה. חרבות נשלפות מולה והיא מואשמת בזלזול בכהונה, שהצניעות היא נר לרגלם. יהודית לא מתבלבלת ועונה בטענה - עכשיו כולם שמחים בחתונה, אבל מי זוכר מה עומד להיות איתה, בת כהן בעוד מספר שעות.
דברי יהודית יוצרים זעזוע בנוכחים. הם מלבישים אותה בגדי מלכות, יהודה וחבריו מתלווים איתה להגמון, חותכים את ראשו והורגים את שאר האנשים שאיתו ואז בעצם מתחילה המלחמה.

אפשר ללמוד הרבה מסיפור זה, יש כאן כל מה שסרט טוב צריך: חיים כאילו רגילים, נקודת מפנה, תהליך שהגיבורים עוברים ומסר חשוב על צניעות, בית יהודי והקרבה בשביל ערכים. הסיפור יכל להסתיים כאן כשבכל חנוכה יעלו אותו בהקשר ההלכה שגם נשים חייבות בנר חנוכה כי גם הן היו באותו הנס וליתר דיוק, היה להן חלק משמעותי מאוד.
השנה גילתי שההגמון עדיין קיים, יהודית הרגה אחד והמכבים נצחו את היוונים, אבל משהו נשאר.
סבי כתב ספר על המשפחה, ספר שמהווה מקור טוב לידע הסטורי, אבל גם לסיפורים או אירועים פיקנטיים. באחת התמונות ראיתי את דודה שלי בנשף מול אדם זר. מסתבר שבממלכה הבריטית, חלק מההתבגרות של נערה היה בהצגתה לפני בית המשפט המלכותי או לפני השגריר. לפני כן היה אסור לה להשתתף במסיבות ריקודים וכדומה. במילים אחרות, לפני שנערה יכלה להתחתן או לרקוד עם בן זוג בחיר ליבה, היא היתה צריכה לרקוד קודם לפני השליט המקומי, ההגמון.
נשפכו נהרות של דיו בדיונים על צניעות והדיו לא מספיק להתייבש כי כל הזמן נכתבים דברים נוספים. לא אלאה אתכם במסה על צניעות, זהות פנימית ומעמד האישה כפי שמשתקף למעשה מפרסומות ועוד. במקום זאת אשאיר לכם את האתגר לבדוק האם ההגמון עדיין חי ואם כן, מה עושים איתו.

הערה:

ישנם גרסאות שונות לסיפור ונראה שיש ערוב בין שני סיפורים, בסיפור אחד יהודית מאכילה את המלך במאכלי חלב ויין ואז כורתת את ראשו ובסיפור שני, גיבורת הסיפור (ביתו של ר' יוחנן כהן גדול) נישאת ומובאת להגמון. לקריאה נוספת:

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/337-2.htm

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CCwQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.herzog.ac.il%2Fvtc%2F0070914.doc&ei=uWnJULWuKJHEsgaAg4DwCA&usg=AFQjCNE3QYOirNKYHgeAVJTDF4UnGKd5_A&sig2=eCviTqxCg9PARyDB8cvJZw

אל תתנו להם רובים!

נושא הגיוס לכולם והשוויון בנטל לא ירד כנראה מסדר היום עד המחאה החברתית הבאה, דבר מלמד על אחת משתי אפשרויות: או שהמצב הפוליטי, הקוסמי ומזג האויר גרמו לכך שאחרי שישים שנה של חוק תורתו אומנותו, פתאום יש צורך לשנות את הסטטוס קוו, צורך שמתעצם למול הגדילה בהשתמטות של הציבור החילוני, או שכמו בשישים שנה האחרונות, יש כאן ניסיון, בעיקר של השמאל הישראלי,  לשנות את הציבור החרדי.
האופן בו מתנהל הדיון בחוק טל, החלופות של פלסנר והיחס השונה למשתמטים חרדים אל מול חילונים או ערבים מראה שהסיפור האמיתי זה הניסיון לחנך מחדש את הציבור החרדי ולכפות עליו אורח חיים שונה ממה שהוא רגיל. אם זה העניין, הנה חמש סיבות לשמאל הישראלי לשקול את הנושא מחדש:

1. התחרדות הצבא וגיוס נשים - ברור שגיוס חרדים לצבא יחייב לפתוח מסגרות רבות הדומות לנח"ל החרדי, האוכל מהדרין, זמני התפילות ניתנים בנדיבות ומש"קית הת"ש הוא בעצם מש"ק. ככל שגדודים מעין אלה יתרבו וככל שיפתחו בפני החרדים יותר אפשרויות גיוס, הצבא יהפך ליותר דתי וכמובן, שילוב הנשים בצבא יצטמצם.
2. צבא ההלכה - מעבר לאופי החרדי שיהיה בגדודים, ברור שהסמכות העליונה תהיה בסופו של דבר בידי הרב ולא בידי המפקד. המג"ד יוכל לפקוד בכל כוחו לעשות משהו בשבת, אבל מסירות הנפש ופסק ההלכה יגרמו לו להאדים, להתפוצץ, ואז לקבל עליו את הדין, אחרת ימצא עצמו מפקד על גדוד שבסיס הקבע שלו הוא כלא 6.
3. פיקוד חרדי - מטבע הדברים, אם יהיו הרבה חיילים חרדים, חלקם יצאו לפיקוד וחלקם גם ימשיכו לתפקידים בכירים. יחלוף קצת זמן עד שנראה מח"ט לובש כובע וחליפה, אבל כשזה יקרה, קשה לי לראות קריאות שמחה מכל מי שקרא לשוויון בנטל. מפקד בכיר ישפיע על התוכן החינוכי הניתן לחייליו וכמובן על המשימות שיהיו לפקודיו. 
4. שילוב בחברה הישראלית - שילוב תמיד נשמע טוב, אבל כדאי להסתכל גם על תוצאות השילוב. גיוס חרדים יפתח להם אופציות רבות לשילוב בחברה הישראלית, החל ממקומות עבודה ועד תפיסת עמדות מפתח. לא מן הנמנע שבעוד עשרים שנה נראה שופט חרדי בעליון וחמישה חרדים במועצה המנהלת של רשות השידור. השילוב גם עשוי להוביל לשילוב כולל באוכלוסיה, לשכונות חרדיות בתל אביב או להכנסת שעות שחיה נפרדות בבריכת גורדון.
5. פגיעה בפציפיסטים - אם יהיו סנקציות אישיות על משתמטים חרדים, הם יחולו בהכרח גם על משתמטים חילונים ובכלל זה גם על משתמטי מצפון. כתבתי בעבר על אחוז ההשתמטות בתל אביב ויש אף טוענים שמספר כל המשתמטים החילונים עולה בהרבה על מספרם של החרדים, כך שמהסנקציות יסבלו כולם, כולל האומנים או הפעילים החברתיים שהפנו אצבע מאשימה לחרדים. גיוס החרדים יסיר את המסכות מפני אלה שמתהדרים בצדק ובשוויון.

עם כל הפופולריות של השוויון בנטל, אני לא בטוח שמארגני המחאות השונות ובמיוחד הפוליטיקאים שבהם חשבו על כל ההשלכות. אל תטעו בדברי, איני מתנגד לגיוס חרדים אלא רק טוען שרוב האוחזים בדגל השירות לכל עושים זאת מתוך סיבות פוליטיות. אני אישית אשמח לראות את הציבור החרדי מתגייס ואולי דווקא בגלל הסיבות שהוזכרו. אולם

 לדעתי דרך הכפייה אינה הדרך הנכונה, החברה החרדית עוברת ממילא שינויים, צריך לאפשר לזמן לעשות את שלו ואולי גם לתת כמה תמריצים.

הדרת נשים מהמרחב

ראש הממשלה והנשיא התבטאו אמש בתקיפות כנגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי, אבל מסתבר שבחברה הישראלית יש הדרת נשים מהמרחב בכלל. מדובר בלפחות שתי תופעות שלא תופסות כותרות גדולות ובוודאי שלא פעילות מעשית כנגדן.

על התופעה הראשונה שמעתי מידי פעם ובעקבות מקרה שנתקלתי בו אתמול, ראיתי שיש צורך בהצפת הנושא. אישה בעלת תואר ראשון, נשואה ואם לילדים נסתה להתקבל לעבודה. להפתעתה, התברר שיש לה קושי רב לא בגלל כישוריה אלא בגלל שהיא אישה ואם לילדים. רוב השאלות בראיון עסקו במצבה המשפחתי ולא בכישוריה. מברורים שעשיתי מתברר שמקרה זה אינו היחיד! מעסיקים, גם משרדי ממשלה, מעדיפים לא להעסיק נשים מעצם העובדה שהן נשים שבחרו לממש את זכותן לילדים ולמשפחה. למרות ההיקפים הגדולים של התופעה וההשלכות הרבות שיש לה על נשים, הנושא לא תופס סדר יום תקשורתי, ודאי שלא מוליד מחאה ציבורית והתייחסות תקיפה של פוליטיקאים. אפשר לסכם בצער שאישה שרוצה לממש את זכותה לשלב בין משפחה וקריירה מודרת מהמרחב בכלל.

לתופעה השנייה הגעתי דרך מאמרים שאני קורא ללימודים: אנורקסיה. אנורקסיה כידוע היא הפרעת אכילה שפוגעת בעיקר בנשים (כ 90% מכלל הלוקים בהפרעה) ויש לה השלכות חמורות, כ 10% מהלוקות במחלה מתות! להפרעה מספר גורמים, יחסים בתוך הבית, מצב נפשי של האישה ומה שחשוב לעניינו, יחס הסביבה לגוף האישה. החברה מציבה דגמים לאישה יפה כשדגמים אלו הן צעירות, רזות ומושכות. אולם מעבר לדגמים, המסר בחברה המערבית הוא שערכה של האישה נמדד אך ורק לפי דמיונה לדגם, ובמילים אחרות, לפי גופה. ההשפעה של חברה כזו על אישה שמתמודדת עם תקשורת בעייתית בבית והרגשת חוסר ערך הוא גדול מאוד, אך יש לסביבה מסר בעייתי מאוד לכלל הנשים ובעצם לכלל החברה. במילים בוטות, ישנו מסר נסתר שאישה אינה כלום מלבד גופה. מסר נסתר זה מציץ אלינו מפרסומות, תוכניות טלוויזיה, דרישות חברתיות בארועים ובעצם מכל פינה. אם קודם דיברנו על הדרת אישה ממרחבים ציבוריים, הרי שתופעה זו יכולה להיקרא "הדרת האישה מעצמה".

חבל שכל אותם כלי תקשורת ופוליטיקאים שצועקים על הדרת נשים, לא מתייחסים באותה עוצמה לתופעות אלו.

לסיום, בשעת כתיבת שורות אלו הביא לי חבר דו"ח של יוהל"ן – יועצת הצבא לענייני נשים. והנה נתון מעניין על שיעור הנשים בתפקידים בצבא בהשוואה למדינות אחרות. ובכן, כצפוי, ישראל נמצא במקום הראשון בעולם עם שיעור נשים בצבא, 34 אחוז! אחרינו ובפער ניכר מאוד: הונגריה (17.6%), ארה"ב (14%), ספרד (13.5%), צרפת (13.3%) וקנדה (12.8%).

ולמי שתהה, כ 51% מהקצינים בצבא הן בעצם קצינות!