מה הקשר לאמונה?

השיח הציבורי, הפוליטיקה, שאלת השוויון בנטל, התמודדות לרב הראשי (עם הדיון האינסופי בעולם קטן) מחדדים את שאלת זהותה של הציונות הדתית. מה זה אומר להיות דתי לאומי? מה השוני לעומת החרדים או החילונים? האם זה רק השירות הצבאי, היחס למדינה, לימוד התורה או שיש דברים מעבר.
זכיתי ואת כיתות ט' י' למדתי בישיבה חרדית טובה. אני כותב זכיתי כי באמת אפשר לקבל המון מצורת לימוד שונה וממפגש עם תרבות אחרת ממה שאני חי בה היום. אחרי שנתיים אלו, עברתי לישיבה דתית לאומית (למי ששואל, ישל"צ). מעבר הישיבות העלה במלוא עוזו את שאלת הזהות ובעיקר - מה ההבדל. כולנו מאמינים באותו בורא, באותה תורה, הגמרא שלמדנו היא אותה גמרא, אז מה יוצר את ההבדל שכלפי חוץ נראה גדול מאוד.
מדיונים עם חברים עלו כמה רעיונות, המוביל בהם היה גלותיות. ההסבר מאחורי ססמא זו היה שהעולם החרדי מנסה לשמור בכל כוחו על הקיים בעוד בעולם הדתי לאומי מנסה להצעיד את התורה לחיים העתידיים, למרות כל הקשים שבדרך. עם כל האמת שאולי יש בהסבר זה, הוא לא מספק. יחס לגלות וגאולה הוא עצמו חלק מההבדל ולכן לא יכול להיות ההסבר להבדל.
במעבר בין הישיבות, שמתי לב לתוכן לימוד שהשתנה. בעוד שבכל ישיבה דתית לאומית לומדים אמונה, הרי שמקצוע זה כמעט נעדר בישיבות החרדיות. יש הרבה מאוד לימודי גמרא, הלכה, מוסר אבל אין לימודי אמונה. איני יודע מה קורה עם אברכים מבוגרים, אבל תלמידים צעירים יחסית כמעט לא נוגעים בספרי הראשונים והאחרונים כמו כוזרי, דרשות הר"ן, מהר"ל ועוד. זכור לי שבדיון עם בחור ישיבה חרדי הוא טען שבכל מקרה איננו יכולים להוכיח את האמונה עד הסוף, אז עדיף להישאר עם האמונה התמימה.
כל מי שלמד ספרי אמונה יודע שרוב ספרי האמונה וההשקפה לא באים דווקא לבסס את האמונה בבורא אחד. ניקח כדוגמא את הכוזרי, יש בו חלק גדול שמתמודד עם השאלה במי מאמינים, אבל חלק הארי של הספר עוסק בשאלות אחרות, כמו משמעות תפילה, דרכי הנהגת החסיד, נבואה או שמות הקב"ה. בספרי המהר"ל זה ברור עוד יותר. המהר"ל לא בא להוכיח את מציאות הבורא, אלא לאור האמונה שכבר קיימת הוא מקשר את התורה לחיים.
ניתן לומר שעיקר לימוד האמונה אינו להוכיח בדרך שכלית את מציאות הבורא, אלא לחבר מציאות זו לכל המימדים של החיים, ליצור הבנה עמוקה יותר לפשר היותינו אנשים מאמינים.
וזה לדעתי השורש להבדל בין הציבור הדתית לאומי לשאר הציבורים - לימודי האמונה. לימוד האמונה מתחיל כלימוד מופשט, אבל גורם בסופו של דבר לרצון לבטא את מציאות הקודש בכל המישורים של העולם הזה.

לפוסט הזה יש גם פסים מעשיים.
חברים מישיבת מרכז הרב יזמו מהלך של לימוד אמונה יומי. לימוד זה מיועד לכלל האוכלוסיה - גברים נשים, נוער ומבוגרים. הלימוד נעשה באמצעות חוברות שהם מדפיסים במיוחד עם חלוקה ללימוד יומי. הלימוד הוא מספרי האמונה הבסיסיים (כמו כוזרי, רמב"ם, רב קוק) עם הסבר קליל לכל קטע לימוד. המטרה היא להקדיש כמה דקות ביום ללימוד ולהקיף בסופו של דבר ספרי בסיס רבים.
כששמעתי על היוזמה החשובה הזו החלטתי שאני חייב לעזור להפיץ אותה.
ניתן להרשם למייל יומי באתר ישיבה -https://www.yeshiva.org.il/reg/dailyEmunaReg.aspx
לרכוש את כל ספר הכוזרי באתר בא בטוב - http://www.babetov.co.il/deal.asp?shop=1761
דוגמה מתוך החוברת על כוזרי א' ניתן לראות כאן ודוגמה מתוך החוברת על התשובה (אורות התשובה והלכות תשובה) כאן
כמו כן, הם מחפשים רכזים שימכרו את החוברות (תמורת אחוזים) בישיבות, אולפנות, בתי כנסת ועוד. מי שרוצה להיות חלק ממהלך חשוב זה, מוזמן לפנות למייל emunadaf@gmail.com
ניתן לפנות אליהם גם לצורך רכישה מרוכזת.

Jewish content - times, halach & shiur

Recently I found a site that allows any other site to add Jewish content for free. I liked the idea, and here's what you can add, and of course, the link which will show you how to add it.

Daily times:	Daily halacha:
code in Yeshiva site	code in Yeshiva site

1

להגמון תחילה!

אחד הסיפורים החשובים, אם כי פחות ידועים של חנוכה הוא הסיפור עם יהודית. אחת הגזרות של היוונים היתה שכל אישה בתולה שמתחתנת תיבעל להגמון (השליט המקומי) תחילה. יהודית, הבת של מתיתיהו ואחות של יהודה המכבי עמדה מתחת לחופה. כל אישה, ביום החשוב ביותר כנראה בחייה, חושבת מן הסתם על בעלה והחיים יחד. אבל משהו אחר מטריד את יהודית, ההגמון. באמצע הארוע, יהודית קורעת את בגדיה. לא צריך לתאר את התדהמה שיש לאורחים ואת הבושה הגדולה של המשפחה. חרבות נשלפות מולה והיא מואשמת בזלזול בכהונה, שהצניעות היא נר לרגלם. יהודית לא מתבלבלת ועונה בטענה - עכשיו כולם שמחים בחתונה, אבל מי זוכר מה עומד להיות איתה, בת כהן בעוד מספר שעות.
דברי יהודית יוצרים זעזוע בנוכחים. הם מלבישים אותה בגדי מלכות, יהודה וחבריו מתלווים איתה להגמון, חותכים את ראשו והורגים את שאר האנשים שאיתו ואז בעצם מתחילה המלחמה.

אפשר ללמוד הרבה מסיפור זה, יש כאן כל מה שסרט טוב צריך: חיים כאילו רגילים, נקודת מפנה, תהליך שהגיבורים עוברים ומסר חשוב על צניעות, בית יהודי והקרבה בשביל ערכים. הסיפור יכל להסתיים כאן כשבכל חנוכה יעלו אותו בהקשר ההלכה שגם נשים חייבות בנר חנוכה כי גם הן היו באותו הנס וליתר דיוק, היה להן חלק משמעותי מאוד.
השנה גילתי שההגמון עדיין קיים, יהודית הרגה אחד והמכבים נצחו את היוונים, אבל משהו נשאר.
סבי כתב ספר על המשפחה, ספר שמהווה מקור טוב לידע הסטורי, אבל גם לסיפורים או אירועים פיקנטיים. באחת התמונות ראיתי את דודה שלי בנשף מול אדם זר. מסתבר שבממלכה הבריטית, חלק מההתבגרות של נערה היה בהצגתה לפני בית המשפט המלכותי או לפני השגריר. לפני כן היה אסור לה להשתתף במסיבות ריקודים וכדומה. במילים אחרות, לפני שנערה יכלה להתחתן או לרקוד עם בן זוג בחיר ליבה, היא היתה צריכה לרקוד קודם לפני השליט המקומי, ההגמון.
נשפכו נהרות של דיו בדיונים על צניעות והדיו לא מספיק להתייבש כי כל הזמן נכתבים דברים נוספים. לא אלאה אתכם במסה על צניעות, זהות פנימית ומעמד האישה כפי שמשתקף למעשה מפרסומות ועוד. במקום זאת אשאיר לכם את האתגר לבדוק האם ההגמון עדיין חי ואם כן, מה עושים איתו.

הערה:

ישנם גרסאות שונות לסיפור ונראה שיש ערוב בין שני סיפורים, בסיפור אחד יהודית מאכילה את המלך במאכלי חלב ויין ואז כורתת את ראשו ובסיפור שני, גיבורת הסיפור (ביתו של ר' יוחנן כהן גדול) נישאת ומובאת להגמון. לקריאה נוספת:

http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/337-2.htm

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CCwQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.herzog.ac.il%2Fvtc%2F0070914.doc&ei=uWnJULWuKJHEsgaAg4DwCA&usg=AFQjCNE3QYOirNKYHgeAVJTDF4UnGKd5_A&sig2=eCviTqxCg9PARyDB8cvJZw